שיעור 74, ספר דניאל, פרק ז, כב-כד

כב עַ֣ד דִּֽי־אֲתָ֗ה עַתִּיק֙ יֽוֹמַיָּ֔א וְדִינָ֣א יְהִ֔ב לְקַדִּישֵׁ֖י עֶלְיוֹנִ֑ין וְזִמְנָ֣א מְטָ֔ה וּמַלְכוּתָ֖א הֶֽחֱסִ֥נוּ קַדִּישִֽׁין׃ כג כֵּן֮ אֲמַר֒ חֵֽיוְתָא֙ רְבִיעָ֣יְתָ֔א מַלְכ֤וּ רְבִֽיעָאָה֙ תֶּֽהֱוֵ֣א בְאַרְעָ֔א דִּ֥י תִשְׁנֵ֖א מִן־כָּל־מַלְכְוָתָ֑א וְתֵאכֻל֙ כָּל־אַרְעָ֔א וּתְדֽוּשִׁנַּ֖הּ וְתַדְּקִנַּֽהּ׃ כד וְקַרְנַיָּ֣א עֲשַׂ֔ר מִנַּהּ֙ מַלְכוּתָ֔א עַשְׂרָ֥ה מַלְכִ֖ין יְקֻמ֑וּן וְאָֽחֳרָ֞ן יְק֣וּם אַֽחֲרֵיהֹ֗ן וְה֤וּא יִשְׁנֵא֙ מִן־קַדְמָיֵ֔א וּתְלָתָ֥ה מַלְכִ֖ין יְהַשְׁפִּֽל׃

֍           ֍            ֍

(כב) והגאולה השלימה תגיע באחד משני האופנים, עַד דִּי אֲתָה עַתִּיק יוֹמַיָּא – עד שיתקרב ה' לישראל מחמת מעשיהם הטובים, וְדִינָא יְהִב לְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין – ויתן את הנהגת הדין לקדושי עליון, שיהיו ישראל ראויים מצד הנהגתם ומעשיהם לגאולה, ולכן הם מכונים בזמן זה קדושי עליון, והאפשרות השניה היא גם אם לא יהיו ראויים מצד עצמם, וְזִמְנָא מְטָה – כאשר יגיע הזמן המוגבל לגאולה, וּמַלְכוּתָא הֶחֱסִנוּ קַדִּישִׁין – ואז יטלו ישראל הקדושים את המלכות [אף שלא יהיו באותה עת בדרגה של קדושי עליון, אלא 'קדושים' ומיוחדים לאלוהיהם].

(כג) כֵּן אֲמַר המלאך לדניאל, חֵיוְתָא רְבִיעָיְתָא מַלְכוּ רְבִיעָאָה תֶּהֱוֵא בְאַרְעָא – החיה הרביעית שראית בחזון היא המלכות הרביעית שתהיה בארץ, דִּי תִשְׁנֵא מִן כָּל מַלְכְוָתָא – שתהיה משונה מכל המלכויות, וְתֵאכֻל כָּל אַרְעָא – ותאכל את כל יושבי הארץ [ולכן בחזון היו שיניה גדולות], וּתְדוּשִׁנַּהּ וְתַדְּקִנַּהּ – ותדוש ותכתוש את כל בני האדם.

(כד וְקַרְנַיָּא עֲשַׂר – ועשר הקרניים שבה רומזים כי מִנַּהּ מַלְכוּתָא עַשְׂרָה מַלְכִין יְקֻמוּן – מאותה מלכות יקומו עשרה מלכים, וְאָחֳרָן – והקרן האחרת, הקטנה, יְקוּם אַחֲרֵיהֹן – זהו המלך שיקום אחרי עשרת המלכים הללו, וְהוּא יִשְׁנֵא מִן קַדְמָיֵא – והוא יהיה שונה מהמלכים הקודמים, בכך שבזמנו לא יעבדו עוד לפסלים ולכוכבים, וּתְלָתָה מַלְכִין יְהַשְׁפִּל – ושלשה מהמלכים יושפלו וייכנעו תחתיו.