ספר המדע: הלכות תלמוד תורה, פרק ה, יב-יג
יב) כשם שהתלמידים חייבין בכבוד הרב, כך הרב צריך לכבד את תלמידיו, ולקרבן. כך אמרו חכמים, 'יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך'. וצריך אדם להזהר בתלמידיו, ולאוהבם, לפי שהם נחשבים עבורו ה'בנים' האמיתים, המהנים אותו לעולם הזה ולעולם הבא:
יג) התלמידים מוסיפין על חכמת הרב ומרחיבין לבו בהבנת התורה, וכך אמרו חכמים, הרבה חכמה למדתי מרבותי, ויותר מחבירי, ומתלמידי למדתי יותר מכולם. וכשם שעץ קטן מדליק את העץ הגדול, כך תלמיד קטן מחדד את הרב, עד שיוציא ממנו בשאלותיו חכמה מפוארה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
