יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

מסכת יומא, פרק ח, שיעור 1

משנה נאמר בתורה בפרשת יום הכפורים (ויקרא כג לב) 'שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב, מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם', וביום זה נוהגים חמשה איסורים של 'עינוי', חלקם אסורים מהתורה, וחלקם מדרבנן. משנתנו עוסקת בדיני עינויים אלו: יוֹם הַכִּפּוּרִים, אָסוּר מן התורה בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה, וְאסור מדרבנן בִרְחִיצָה, וּבְסִיכָה – סיכת הגוף […]

מסכת ראש השנה, פסקי הלכות, פרק ד

[פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף, במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים לענין הלכה, ואין לסמוך על הדברים למעשה] א. אם חל ראש השנה בשבת, אסרו חכמים לתקוע בשופר מחשש שיטלטלנו האדם כדי ללכת לבקי שילמדנו לתקוע, והיו תוקעים רק במקדש, ולאחר שנחרב בית המקדש תוקעים בכל מקום שיש שם בית דין, ובפני בית […]

מסכת ראש השנה, פסקי הלכות, פרק ג

[פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף, במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים לענין הלכה, ואין לסמוך על הדברים למעשה] א. כל השופרות כשרים לתקיעה בראש השנה, חוץ משל פרה. ב. שופר של ראש השנה, לכתחילה יש לעשותו משל כבש, ושיהא כפוף. ג. בבית המקדש היו תוקעים גם בחצוצרות בעת תקיעת השופר, והתוקע בשופר היה […]

מסכת ראש השנה, פסקי הלכות, פרק א

(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) א. הנודר להביא קרבן, להקדיש דבר או לתת צדקה, ואינו מקיימו, עובר בעשה ובלא תעשה, ובית דין מצווים לכפותו לקיים את נדרו. ב. הנודר לתת צדקה, ויש עניים לפניו ואינו נותן להם מיד, הרי הוא עובר […]

מסכת ראש השנה, פרק ד, שיעור 17

משנה שנינו במשנה, 'כְּשֵׁם שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר חַיָּב כָּךְ כָּל יָחִיד וְיָחִיד חַיָּב. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן'. הגמרא מביאה ברייתא בענין מחלוקת זו: תַּנְיָא בברייתא, אָמְרוּ לוֹ חכמים לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, לִדְבָרֶיךָ, ששליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן, לָמָּה צִבּוּר מִתְפַּלְלִין בלחש. אָמַר לָהֶם רבן גמליאל, כְּדֵי לְהַסְדִּיר שְׁלִיחַ צִבּוּר […]

מסכת ראש השנה, פרק ג, שיעור 16

משנה שנינו במשנה, 'תָּקַע בָּרִאשׁוֹנָה, וּמָשַׁךְ בַּשְׁנִיָּה כִּשְׁתַּיִם, אֵין בְּיָדוֹ אֶלָּא אַחַת'. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אדם ששָׁמַע תֵּשַׁע תְּקִיעוֹת (-תשעה קולות הנצרכים, ואף התרועות מכונות כאן 'תקיעות') בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת בַּיּוֹם, כלומר, בכל שעה שמע תקיעה אחת, אף ששהה זמן רב בין תקיעה לתקיעה, כיון שסוף סוף שמע את כל תשעת הקולות שחייב בהם, יָצָא ידי […]

מסכת ראש השנה, פסקי הלכות, פרק ד (א)

(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) א. אם חל ראש השנה בשבת, אסרו חכמים לתקוע בשופר מחשש שיטלטלנו האדם כדי ללכת לבקי שילמדנו לתקוע, והיו תוקעים רק במקדש, ולאחר שנחרב בית המקדש תוקעים בכל מקום שיש שם בית דין, ובפני בית דין. […]

מסכת ראש השנה, פרק ג, שיעור 15

הגמרא חוזרת לנידון המחלוקת לעיל, האם 'תרועה' היא כגניחות ארוכות או כיללות קצרות: שנינו במשנה, 'שִׁעוּר תְּקִיעָה כִּתְרוּעָה, שִׁעוּר תְּרוּעָה כִּשְׁלֹשָׁה שְׁבָרִים'. אַתְקִין – תיקן רַבִּי אֲבָהוּ בָּעיר קֵיסָרִי, שיש לתקוע תְּקִיעָה, שְׁלֹשָׁה שְׁבָרִים, תְּרוּעָה, וּתְקִיעָה. תמהה הגמרא, מַה נַפְשָׁךְ, אִי יְלוּלֵי הוּא – אם סבר רבי אבהו ש'תרועה' היינו יללות קצרות, תְּרוּעָה נַעֲבִיד, שְׁבָרִים […]

מסכת ראש השנה, פרק ג, שיעור 14

משנה משנתנו מבארת את סדר תקיעות השופר בראש השנה וביום הכפורים של שנת היובל. סֵדֶר תְּקִיעוֹת, שָׁלשׁ סדרים שֶׁל שָׁלשׁ שָׁלשׁ – בכל סדר שלש תקיעות, תקיעה ותרועה ותקיעה (ובגמרא יבואר מהיכן נלמד דין זה). שִׁעוּר תְּקִיעָה כְּדֵי שָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת, ובגמרא יבואר היאך מחשבים שיעור זה. שִׁעוּר תְּרוּעָה כְּדֵי שָׁלֹשׁ יְבָבוֹת, וכל יבבה היא שלשה […]

מסכת ראש השנה, פרק ג, שיעור 13

משנה בראש השנה יש שני שליחי ציבור העוברים לפני התיבה, הראשון לתפילת שחרית והשני לתפילת מוסף, ומשנתנו מבארת באילו מהתפילות תוקעים בשופר: הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הראשון מתפלל שחרית והשני מתפלל מוסף, הַשֵּׁנִי מַתְקִיעַ – בתפילת מוסף תוקעים בשופר, ו'מתקיע' היינו שאדם אחר תוקע על פי ברכותיו של שליח הציבור. […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?