מסכת שבת, פרק יז, שיעור 183
משנה פרק זה עוסק ברובו בדיני מוקצה, והמשנה הראשונה עוסקת בכלים שאינם מוקצים, אלא שנתפרקו חלקיהם זה מזה: כָּל הַכֵּלִים שמלאכתם להיתר, ויש להם דלתות, נִיטָלִין בַּשַּׁבָּת, וְדַלְתוֹתֵיהֶן ניטלות עִמָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּרְקוּ בַּשַּׁבָּת, ואינם מוקצה, וגם אין חוששים שמא יחזור ויחברם בשבת. וְהטעם שאינם מוקצה, כיון שאֵינָן דּוֹמִין לְדַלְתוֹת הַבַּיִת, שהם מוקצה, לְפִי […]
מסכת שבת, פרק טז, שיעור 182
תָּנוּ רַבָּנָן – שנו חכמים בברייתא, עִיר שֶׁדָּרִין בָּהּ יִשְׂרָאֵל וְנָכְרִים, וְהָיְתָה בָּהּ מֶרְחָץ הַמַרְחֶצֶת [-שרוחצים בה בני אדם] בְּשַׁבָּת, אִם רוֹב בני העיר נָכְרִים, מֻתָּר ליהודי לִרְחֹץ שם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד, כיון שחימום המרחץ נעשה עבור הרוב, שהם נכרים. וְאִם רוֹב בני העיר הם יִשְׂרָאֵל, ונמצא שחימום המרחץ בשבת נעשה בעיקר עבורם, יַמְתִּין במוצאי […]
מסכת שבת, פסקי הלכות, פרק ששה עשר (ג)
יח. מי שהיה ענוג ועשיר והרי כל ימיו כשבת צריך לשנות מאכל שבת ממאכל החול, ואם אי אפשר לשנות משנה זמן האכילה אם היה רגיל להקדים מאחר ואם היה רגיל לאחר מקדים. (שבת פרק ל הלכה ח) יט. כיצד הוא עושה לוקח כוס שהוא מחזיק רביעית או יתר ומדיחו מבפנים ושוטפו מבחוץ וממלאהו יין ואוחזו […]
מסכת שבת, פרק טז, שיעור 181
תָּנוּ רַבָּנָן – שנו חכמים בברייתא, נִזְדַּמְּנוּ לוֹ לאדם נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים בְּשַׁבָּת, וַהֲרָגָן, בְּיָדוּעַ שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לוֹ לְהָרְגָן – היו נחשים ועקרבים אלו עתידים להזיק, והזדמנו לו מהשמים כדי שיהרוג אותם, ומגלגלים זכות על ידי זכאי. לֹא הַרָגָן, בְּיָדוּעַ שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לוֹ לְהָרְגוֹ, וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס מִן הַשָּׁמַיִם ולא הזיקוהו. אָמַר עוּלָא, וְאִיתֵימָא – ויש אומרים שאמר […]
מסכת שבת, פרק טז, שיעור 180
משנה נָכְרִי שֶׁבָּא לְכַבּוֹת דליקה שפרצה בשבת בבית ישראל, אֵין אוֹמְרִים לוֹ 'כַּבֵּה', כיון שאסור לישראל לצוות על גוי לעשות מלאכה עבורו, וְאין אומרים לו 'אַל תְּכַבֶּה', מִפְּנֵי שֶׁאֵין שְׁבִיתָתוֹ עֲלֵיהֶם – אין הישראל מצווה על שביתת הגוי בשבת, וכיון שעושה את המלאכה מרצונו, שלא מחמת ציווי ישראל, אין בכך איסור, הגם שהישראל נהנה מכך, […]
מסכת שבת, פרק טז, שיעור 179
שנינו במשנה, 'וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים בּוֹאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם, ועושה עמהם חשבון לאחר השבת' וכו'. מבררת הגמרא, 'חֶשְׁבּוֹן' מַאי עֲבִידְתֵּיהּ – מה עניינו של חשבון זה, שמשמעותו שיש לבעל הבית איזו תביעה עליהם, שמחמת כן צריכים הם לעשות עמו חשבון, נֵימְרוּ לֵיהּ מֵהֶפְקֵירָא קָא זָכִינָא – והרי יכולים הם לומר לו שזכו בדברים מן ההפקר, מאחר והיתה […]
מסכת שבת, פרק טז, שיעור 178
משנה משנתנו ממשיכה לדון באופני ההיתר של הצלת מזון שלש סעודות מהדליקה בשבת: מַצִּילִין מן הדליקה סַל מָלֵא כִכָּרוֹת בְּשַׁבָּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵאָה סְעוּדוֹת, כיון שעושה הכל בפעולה אחת, אין חילוק בין מזון מועט למזון מרובה, וְכן מציל עִגּוּל שֶׁל דְּבֵלָה, וְחָבִית שֶׁל יַיִן, ואף שיש בהם יותר מהצורך לשלש סעודות. מוסיפה […]
מסכת שבת, פרק טז, שיעור 177
אָמַר לֵיהּ רֵישׁ גָלוּתָא לְרַב הַמְנוּנָא, מַאי דִּכְתִיב – לגבי איזה יום נאמר 'לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד' (ישעיה נח, יג), שהרי כבר נאמר קודם לכן 'וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג', ומשמע ש'לקדוש ה' מכובד' זהו יום אחר. אָמַר לֵיהּ – השיב לו רב המנונא, זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶּׁאֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה, אָמְרָה תּוֹרָה כַּבְּדֵהוּ בִּכְסוּת נְקִיָּה. […]
מסכת שבת, פסקי הלכות, פרק ששה עשר (ב)
ה. ספר תורה שיש בו ללקט שמונים וחמש אותיות מתוך תיבות שלימות ואפילו בכללן יגר שהדותא, וכן אם היתה בו פרשה שאין בה שמונים וחמש אותיות ויש בה הזכרות כגון ויהי בנסוע הארון, מצילין אותו מפני הדליקה, ומצילין תיק הספר עם הספר ותיק תפילין עם התפילין אף על פי שיש בתוכן מעות. (שבת פרק כג […]
מסכת שבת, פרק טז, שיעור 176
הגמרא מביאה עתה את הנהגותיהם של החכמים בקבלת שבת, וההכנות לקראתה: רַבִּי חֲנִינָא מִיעַטֵף וְקָאֵי אַפַּנְיָא דְּמַעֲלֵי שַׁבָּתָא – היה מתעטף בבגדים נאים סמוך לכניסת השבת, אָמַר, בּוֹאוּ נֵצֵא לִקְרַאת מַלְכָּא – לקראת המלכה. רַבִּי יַנַּאי, לָבַשׁ מָאנֵיהּ וּמְכַסֵי – היה לובש בגדיו ומתעטף, אָמַר, בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה, שמתוך חביבות שביתת השבת היה מכנה […]
