(334) חלק שני, פרק כח
פרק כ"ט: יְבֹאַר בּוֹ הַהִשְׁתַּדְּלוּת וְהַזְּרִיזוּת הַנִּצְרָכוֹת לָאָדָם לְהַשָּׂגַּת תּוֹרָה וּמִצְוֹת. אִיתָא בְּאָבוֹת פֶּרֶק א': הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי, וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי מָה אֲנִי, וְאִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי. וּבַאֲשֶׁר כִּי הַתַּנָּא הִלֵּל הָיָה רָגִיל לוֹמַר מַאֲמָר זֶה, בְּוַדַּאי נִמְצָאִים בּוֹ עִקָּרִים וִיסוֹדוֹת לְזֵרוּז הָאָדָם לִפְעֻלּוֹתָיו וּדְרָכָיו בָּעוֹלָם לַהֲבִיאוֹ לְאָשְׁרוֹ הַנִּצְחִי, וּבְוַדַּאי […]
(334) חלק שני, פרק כח
וְנַעֲרִיךָ עוֹד לִפְנֵי הַקּוֹרֵא הַחֹמֶר שֶׁיֵּשׁ בְּאִסּוּר גֶּזֶל, שֶׁכַּאֲשֶׁר יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם יִזְדַּעְזַע בָּזֶה. וְהוּא, כִּי הִנֵּה בַּמִּדְרָשׁ אִיתָא: שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: לְרָעַתְכֶם נָתַתִּי לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה? לֹא נָתַתִּי אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא לְטוֹבַתְכֶם. וְהִנֵּה לִכְאוֹרָה הוּא מֻקְשֶׁה מְאֹד, אֵיךְ נַחֲשֹׁד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא מְקוֹר הַטּוֹב וְהַחֶסֶד, שֶׁיִּתֵּן לָנוּ הַתּוֹרָה לְרָעָתֵנוּ? אֶלָּא בֵּאוּר הָעִנְיָן הוּא כָּךְ: יֵשׁ […]
(333) חלק שני, פרק כח
פרק כ"ח: הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה בְּחֹמֶר עָוֹן גֶּזֶל. בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁזְּהִירִין בְּכָל עִנְיְנֵי דַּת הַתּוֹרָה כַּדִּין, וְאִסּוּר גֶּזֶל קַל בְּעֵינֵיהֶם לְהוֹנוֹת לִבְנֵי אָדָם בְּכָל אָפְנֵי תַּחְבּוּלוֹת וּכְהַאי גַּוְנָא, וּמֻרְגָּלִין בָּזֶה מְאֹד וְלֹא יֵדְעוּ כִּי בְּנַפְשָׁם הוּא, וְיוֹצֵא עַל יְדֵי זֶה מִכְּלַל רֵעֲךָ וַעֲמִיתֶךָ, מִלְּבַד מַה שֶּׁהוּא פָּסוּל לְעֵדוּת עַל יְדֵי זֶה. וּרְאָיָה מִמַּה שֶּׁאָמְרוּ […]
(332) חלק שני, פרק כז
וְהִנֵּה יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם לְכָל יִשְׂרָאֵל, כְּקָטֹן כְּגָדוֹל, אֵימָתַי נִקְרֵאת סֵפֶר תּוֹרָה וְיֵשׁ עָלֶיהָ קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה? כְּשֶׁהִיא כְּתוּבָה כֻּלָּהּ, שֶׁלֹּא חָסֵר בָּהּ אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, וְאָז נִקרֵאת "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה", אֲבָל אִם חָסֵר בָּהּ אוֹת אַחַת, אֵין עָלֶיהָ קְדֻשַּׁת סֵפֶר תּוֹרָה, כִּי אִם קְדֻשַּׁת פָּרָשִׁיּוֹת. כֵּן הוּא אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי. אֵימָתַי הוּא בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ לוֹ חֵלֶק […]
(331) חלק שני, פרק כז
וּמַה יָּפָה בָּזֶה מְלִיצַת חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מַה שֶּׁאָמְרוּ עַל הַפָּסוּק: "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹקים הֵמָּה". לֻחת כְּתִיב, שֶׁהָיוּ שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת, (וְהוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י), וְרָצָה לוֹמַר: וְנִרְאִים כְּלוּחַ אֶחָד, כִּי יָדוּעַ שֶׁבְּלוּחַ אֶחָד מִיָּמִין הָיָה כָּתוּב בּוֹ הָעִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, וּבַלּוּחַ הַשֵּׁנִי, שֶׁמַּתְחִיל מִ"לֹּא תִרְצַח לֹא תִנְאָף" עַד סוֹף הַלּוּחַ, הָיָה כָּתוּב בּוֹ הָעִנְיָנִים שֶׁבֵּין […]
(330) חלק שני, פרק כז
וְהִנֵּה "סוּר מֵרָע" כּוֹלֵל כָּל הָעִנְיָנִים שֶׁל רַע: גֶּזֶל וְחָמָס וְאוֹנָאָה וְרִבִּית וּלְהוֹנוֹת לְזוּלָתוֹ וּלְהַלְבִּין פָּנָיו וְכַדּוֹמֶה. "וַעֲשֵׂה טוֹב" כּוֹלֵל כָּל עִנְיְנֵי הַטּוֹבוֹת, כִּצְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְהַחְזָקַת מִי שֶׁמָּטָה יָדוֹ וּקְבוּרַת מֵתִים וּבִקּוּר חוֹלִים וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים וַהֲשָׁבַת אֲבֵדָה וַהֲשָׁבַת הֶעָבוֹט וְתַשְׁלוּמֵי שָׂכִיר בִּזְמַנּוֹ וְכַדּוֹמֶה עוֹד הַרְבֵּה מִצְוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. וְעַל כֻּלָּם צָרִיךְ הָאָדָם לָשׂוּם […]
(329) חלק שני, פרק כז
פרק כ"ז: שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל כָּל אָדָם לְקַיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְוֹת לְלֹא יוֹצֵא מֵהַכְּלָל. וְהִנֵּה עַד כֹּה דִּבַּרְנוּ אוֹדוֹת הַתְחָלַת הַפָּסוּק: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים וְגוֹ', נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע" וְגוֹ'. וְעַתָּה נְבָאֵר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם אֶת סוֹף הַפָּסוּק: "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב", מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לְרֵישָׁא דִּקְרָא: "מִי הָאִישׁ', וְגוֹ'. וָאַעַן וָאֹמַר: יָדוּעַ הוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה […]
(328) חלק שני, פרק כו
וְהִנֵּה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא מְאִירִין לוֹ כָּל מַעֲשָׂיו בְּפָנָיו, וְכֵן דִּבּוּרוֹ. כָּל מַה שֶּׁדִּבֵּר בָּעוֹלָם הַזֶּה, לֹא נֶאֱבָד אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד שֶׁלֹּא נִכְתַּב, וַאֲפִלּוּ שִׂיחָה קַלָּה שֶׁדִּבֵּר בָּעוֹלָם הַזֶּה מַגִּידִין לוֹ, לָאָדָם, בִּשְׁעַת הַדִּין. וְיָדוּעַ מַה דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּבְהַאי רוּחָא בִּישָׁא תָּלְיָן כַּמָּה גַּרְדִּינִין אַחֲרָנִין, דְּאִנּוּן מְמֻנִּין לַאֲחָדָא מִלָּה […]
(327) חלק שני, פרק כו
(וְזֶהוּ מַה שֶּׁכָּתַב: "רֵאשִׁית חָכְמָה, קְנֵה חָכְמָה". וּמַה שֶּׁסִּיֵּם הַכָּתוּב: "וּבְכָל קַנְיָנֶךָ קְנֵה בִּינָה". בֵּאוּרוֹ כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁחָכְמָה יִקָּרֵא דְּבָרִים פְּשׁוּטִים, מֻשְׂכָּלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, מַה שֶּׁלּוֹמֵד מֵאֲחֵרִים, וּבִינָה יִקָּרֵא מַה שֶּׁמִּתְבּוֹנֵן אַחַר כָּךְ בְּעַצְמוֹ לְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר. וְלָכֵן אָמַר: מִתְּחִלָּה צָרִיךְ לִקְנוֹת חָכְמָה, וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק עוֹד וּלְהָבִין בְּעַצְמוֹ דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ, […]
(326) חלק שני, פרק כו
פרק כ"ו: בּוֹ יְבֹאַר שֶׁחֹב עֵל הָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה וְיִרְאָה גַּם יַחַד. כְּתִיב בְּמִשְׁלֵי: "תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת ה"'. מִזֶּה מוּכָח, שֶׁרֵאשִׁית חָכְמָתוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁרוֹצֶה לְהַחְכִּים יִרְאֶה תְּחִלַּת הַכֹּל לְהַשִׂיג יִרְאַת ה'. וּמָצָאנוּ כָּתוּב אַחֵר בְּמִשְׁלֵי: "רֵאשִׁית חָכְמָה, קְנֵה חָכְמָה". מִלָּשׁוֹן זֶה מוּכָח, שֶׁתְּחִלַּת הַכֹּל, מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהַחְכִּים, יִרְאֶה לְהִתְבּוֹנֵן בַּחָכְמָה (וְהַיְנוּ חָכְמַת הַתּוֹרָה). אָמְנָם […]
