יום ראשון
י"ב כסלו התשפ"ז

הלכות קרבן פסח, פרק ו

י) מי שחופר בגל אבנים לבקש על המת, אף שעדיין לא מצא מת ולא ידוע שנטמא, אין שוחטין עליו קרבן פסח, שמא ימצא שם המת בגל, והרי יתברר שהוא טמא כבר בשעת השחיטה. ואם שחטו עליו, ולא נמצא שם מת, הרי זה אוכל לערב. נמצא שם מת אחר שנזרק הדם, אם נודע לו בודאי שהיה […]

הלכות קרבן פסח, פרק ו

ח) מי שבא בבית הפרס – הנכנס למקום שנחרש בו קבר, ויתכן שיש שם עצמות קטנות העשויות לטמא אותו ללא ידיעתו, וגזרו חכמים טומאה על כל מי שעובר שם, הרי זה מנפח והולך – עליו להסיט את כל מה שנמצא בדרך הילוכו על ידי נפיחה אך לא בידיו, שאז ייטמא במגע], ואם לא מצא עצם […]

הלכות קרבן פסח, פרק ו

ז) ישראל ערל שמל בערב הפסח, שוחטין עליו את הפסח אחר שמל. אבל גר שנתגייר ביום ארבעה עשר, ומל וטבל, אף שהוא ישראל גמור, אין שוחטין עליו, כיון שאינו אוכל לערב, והרי הוא כפורש מן הקבר – כנוגע במת או בקבר, שצריך שבעה ימים ואחר כך יטהר. והטעם לכך, גזירה שמא יטמא גר זה למת […]

הלכות קרבן פסח, פרק ו

ה) מצורע שחל שמיני שלו להיות בארבעה עשר בניסן, וראה קרי בו ביום, הרי זה טובל, ואף שאינו נטהר לגמרי עד הערב, נכנס בו ביום לעזרת נשים, ומביא קרבנותיו המטהרים אותו מצרעתו, כדי שיוכל להקריב את הפסח קודם הערב. ואף על פי שטבול יום אסור להכנס לעזרת נשים, הואיל ואיסורו להכנס שם מדבריהם – מדברי […]

הלכות קרבן פסח, פרק ו

ג) זב שראה שתי ראיות, וספר שבעה ימים, וטבל בשביעי, אף שביום ארבעה עשר אינו יכול לאכול קדשים, עד הערב, שוחטין עליו את קרבן הפסח, והוא אוכל לערב. ואם ראה זוב אחר שנזרק הדם, אף שאינו יכול לאכול מהקרבן בערב, כיון שנשחט עבורו הקרבן כראוי, הרי זה פטור מלעשות פסח שני. וכן שומרת יום כנגד […]

הלכות קרבן פסח, פרק ו

א) אי זהו טמא שנדחה לפסח שני, כל מי שאינו יכול לאכול את הפסח בלילי חמשה עשר בניסן מפני טומאתו, כגון זבים וזבות, נדות ויולדות, ובועלי נדות. אבל הנוגע בנבלה ושרץ וכיוצא בהן ביום ארבעה עשר, הרי זה טובל, ושוחטין עליו אחר שיטבול, ולערב כשיעריב שמשו, אוכל את הפסח. ב) טמא מת שצריך להמתין שבעה […]

הלכות קרבן פסח, פרק ה

ט) מי שהיה בינו ובין ירושלים ביום ארבעה עשר עם עליית השמש חמשה עשר מיל או יתר, הרי זה דרך רחוקה. אבל אם היה בינו ובינה פחות מזה, אינו ב'דרך רחוקה', מפני שהוא יכול להגיע לירושלים גם אם יצא ממקומו אחר חצות כשיהלך ברגליו בנחת. הלך ולא הגיע מפני שעכבוהו הבהמות בדחקם, או שהיה בירושלים […]

הלכות קרבן פסח, פרק ה

ה) כשם שמילת האדם עצמו מעכבתו מלעשות פסח, כך מילת בניו הקטנים ומילת כל עבדיו, בין גדולים בין קטנים, מעכבת אותו, שנאמר 'המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו'. ואם שחט קודם שֶׁיָּמוּל אותם, קרבן הפסח פסול. וכן טבילת אַמְהוֹתָיו הכנעניות לשם עבדות מעכבתו, ודבר זה למדנו מפי הקבלה, שהטבילה לשפחות דינה כמילה לעבדים לגבי […]

הלכות קרבן פסח, פרק ה

ג) ומי שהיה בדרך רחוקה, ושחטו עבורו וזרקו עליו את הדם, אף על פי שבא לערב לירושלים, לא הורצה – אין הדבר נחשב כאילו הקריב פסח ראשון, וחייב בפסח שני. ד) טמא שיכול היה ליטהר בפסח ראשון, שלא טבל, אלא ישב בטומאתו עד שעבר זמן הקרבן, וכן ערל שלא מל עד שעבר זמן הקרבן, הרי […]

הלכות קרבן פסח, פרק ה

א) מי שהיה טמא בשעת שחיטת הפסח, שהדין הוא שאין שוחטין עליו, או שהיה בדרך רחוקה, או שנאנס באונס אחר, או ששגג ולא הקריב בזמן פסח ראשון, הרי זה מביא פסח בארבעה עשר לחדש השני בין הערבים. ושחיטת פסח זה מצות עשה בפני עצמו, ודוחה את השבת, שאין השני נחשב כ'תשלומין' לראשון, אלא רגל בפני […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?