מסכת ביצה, פרק ד, שיעור 44
אָמַר רַב יְהוּדָה, הֲאי מְדוּרְתָא – מדורה זו של אש, מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, שָׁרֵי. מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, אָסוּר. וְכֵן קְדֵרָה, וְכֵן בִּיעֲתָא – ביצים, וְכֵן פּוּרְיָא – מיטה, וְכֵן חֲבִיתָא – חבית. ומבאר הרי"ף, פֵּירוּשׁ, כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה מְדוּרָה שֶׁל אֵשׁ, לֹא יְהֵא מַנִּיחַ עֵצִים מִלְּמַטָּה, וּמַנִּיחַ אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם מִלְמַעְלָה, שֶּׁנִּמְצָא שעושה כְּדֶרֶךְ בִּנְיָן. אֶלָּא אוֹחֵז אֶת הָעֵץ […]
מסכת ביצה, פרק ד, שיעור 43
דין נוסף בענין תיקון הפתילה ביום טוב: אָמַר רַב נָתָן בַּר אַבָּא, אָמַר רַב, מוֹחַטִין אֶת הַפְּתִילָה בְּיוֹם טוֹב. מבררת הגמרא, מַאי – מה הכוונה בלשון 'מוֹחַטִין'. ומבארת, אָמַר רַב חֲנִינָא בַּר שֶׁלֶמְיָה מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב, לְעֲדּוּיֵי חוֹשְׁכָא – להסיר את החושך, כלומר, להסיר את הפחם שבראש הפתילה המחשיך את אור הנר, כדי שיאיר הנר היטב, […]
מסכת ביצה, פרק ד, שיעור 42
גמרא שנינו במשנה, 'אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב, ואין מבקעין לא בקרדום ולא במגל ולא במגרה אלא בקופיץ'. תמהה הגמרא, כיצד אומרת המשנה שמותר לבקע בקופיץ, וְהָא אָמַרְתְּ רֵישָׁא – והרי שנינו ברישא של המשנה, שאֵין מְבַקְעִין כְּלָל, ומשמע שאפילו בקופיץ אסור. מתרצת הגמרא, אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל, […]
מסכת ביצה, פרק ד, שיעור 41
שנינו במשנה, 'מְבִיאִין עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה מִן הַמְּכֻנָּס, מן הקרפף ואפילו מן המפוזר' וְכוּ'. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל, אֵין מְבִיאִין עֵצִים אֶלָּא מִן הַמְּכֻנָּסִים שֶׁבַּקַרְפַּף, אבל אין מביאים מהמפוזרים שבקרפף, ואין מביאים מהשדה כלל, ואפילו לא מהמכונסים שבה. תמהה הגמרא, וְהָא אֲנַן תְּנַן – והרי שנינו במשנה, 'מִן הַקַּרְפַּף וַאֲפִילוּ מִן הַמְּפֻזָּר', ושלא כדברי […]
מסכת ביצה, פרק ד, שיעור 40
הגמרא מביאה ברייתא בענין נטילת עצים מן הסוכה ביום טוב, ובחג הסוכות: תָּנֵי – שנה רַבִּי חִיָיא בַּר יוֹסֵף ברייתא זו קַמֵּיהּ (-לפניו) דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֵין נוֹטְלִין עֵצִים מִן הַסֻּכָּה, וְלֹא מִן הַסָּמוּךְ לָהּ, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. וְשָׁוִין בְּסֻכַּת הֶחָג – סוכה העשויה לשם מצוות סוכה, בֶּחָג – בסוכות, שֶׁהִיא אֲסוּרָה, כיון שהוקצתה למצוותה. וְאִם […]
מסכת ביצה, פסקי הלכות, פרק ג (ג) ופרק ד (א)
[פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף, במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים לענין הלכה, ואין לסמוך על הדברים למעשה] פסקי הלכות על פי הרי"ף – ביצה, פרק ד (א) כז. מותר ליישר ביום טוב שפוד שהתעקם מעט, ולגרוף טיח שנפל לתוך התנור, אף על פי שיש בזה משום תיקון כלי, כיון שאלו הם מכשירי […]
מסכת ביצה, פרק ד, שיעור 39
שנינו במשנה, 'מַתְחִילִין בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן, אֲבָל לֹא בְּעֵצִים שֶׁבַּמוּקְצֶה'. אוֹקְמָהּ – העמיד רַב כַּהֲנָא את משנתנו כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאִית לֵיהּ מוּקְצֶה – שהוא סובר שיש איסור מוקצה, ולכן אסור להשתמש בעצים שאינם מוכנים להסקה, וְהַאי – ומה שאמרה המשנה דְּמַתְחִילִין בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן, ואין התבן נחשב מוקצה, היינו בְּתִּיבְנָא סַרְיָּא – בתבן שהסריח, דְּאִית בֵּיהּ קוֹצֵי […]
מסכת ביצה, פרק ד, שיעור 38
משנה הַמֵּבִיא ביום טוב כַּדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בדרך היתר, כגון בתוך תחום שבת, או שהניח עירובי תחומין, לֹא יְבִיאֵם בְּסַל וּבְקוּפָּה, על ידי שיניח ארבעה או חמשה כדי יין יחד, כיון שדבר זה נראה כדרך הנהגה של ימות החול, שנושאים משאות כבדים, אֲבָל מֵבִיא הוּא כד אחד או שני כדים עַל כְּתֵפוֹ, אוֹ כשמחזיקם […]
מסכת ביצה, פרק ג, שיעור 37
הסוגיא שלפנינו דנה בענין ניפוי קמח ביום טוב: תָּנוּ רַבָּנָן בברייתא, אֵין שׁוֹנִין קֶמַח – אין מנפים קמח פעם שניה בְּיוֹם טוֹב, אף שכבר ניפוהו בחול ועושים זאת פעם שניה רק כדי לְיַפּוֹתוֹ, כיון שהיה ניתן לעשות זאת בערב יום טוב. מִשּׁוּם רַבִּי פַּפּוּס וּמִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אָמְרוּ, שׁוֹנִין – מותר לנפותו פעם […]
מסכת ביצה, פרק ג, שיעור 36
שנינו במשנה, 'לֹא יֹאמַר אָדָם לַטַּבָּח שְׁקוֹל לִי בְּדִינַר בָּשָׂר וְכוּ' אבל שוחטין ומחלקים ביניהם'. מבררת הגמרא, הֵיכִי עָבֵיד – כיצד יעשו חלוקה זו, באופן שאינו רוצה ליטול מידה מסוימת כמו חצי או רבע (שאז ניתן לעשות כאמור במשנה לעיל, שמעמידים בהמה דומה כנגדה, ולאחר יום טוב אומדים את שוויה, ויודעים כמה שוה מחצית או […]
