מסכת עירובין, פרק א, שיעור 10
שנינו במשנה לגבי מבוי הרחב יותר מעשר אמות, וְאִם יֵשׁ לוֹ צוּרַת פֶּתַח, אַף עַל פִּי שֶׁרָחָב מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת, אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֵט. הגמרא מבארת עתה מה הם התנאים להיתר זה של צורת הפתח: אָמַר רַב חִסְדָּא, צוּרַת פֶּתַח שֶׁעֲשָׂאָהּ מִן הַצַּד, לֹא עָשָׂה כְּלוּם – אינה מתירה את המבוי כלל. פֵּרֵשׁ רַבֵּינוּ הַאי גָּאוֹן ז"ל, […]
מסכת עירובין, פרק א, שיעור 9
כפי שהתבאר לעיל, אחד האופנים להתיר את המבוי בטלטול הוא על ידי הנחת 'קורה' על פתחו. פוסק הרי"ף את ההלכה באופן המובא בגמרא: וְהֵיכָא – ובמקום שֶׁלא הניח את הקורה על גבי עובי הכתלים של המבוי עצמו, אלא נָּעַץ שְׁתֵּי יְתֵידוֹת בִּשְׁתֵּי כָּתְלֵי המָבוֹי החיצוניים, באויר רשות הרבים, וְהִנִּיחַ את הַקּוֹרָה עֲלֵיהֶם, ונמצא שהקורה מונחת […]
מסכת עירובין, פרק א, שיעור 8
אִיתְּמַר מִשּׁוּם רַב כַּהֲנָא רַבָּהּ – נשנתה מימרא זו בשם רב כהנא הגדול, מָבוֹי הפתוח לרשות הרבים, ובמקום שהוא מתחבר לרשות הרבים אין שני כתליו מסתיימים בשוה, אלא שֶׁצִּדּוֹ האֶחָד אָרוֹךְ, וְצִדּוֹ האַחֵר קָצָר, ונמצא שלראש המבוי יש רק כותל אחד, לימינו או לשמאלו, והכותל האחר כבר הסתיים, אם אותו אורך העודף הוא פָּחוֹת מֵאַרְבַּע […]
מסכת עירובין, פרק א, שיעור 7
הגמרא דנה עתה במבוי הפתוח רק מצידו האחד לרשות הרבים, וצידו השני נפרץ לחצר, אך אותה חצר נפרצה מצדה השני לרשות הרבים, מה דין המבוי ומה דין החצר: אָמַר רַב, מָבוֹי שאינו מפולש, אלא קצהו האחד פתוח לרשות הרבים, וקצהו השני היה סתום בכותל חצר, שֶׁנִּפְרַץ בִּמְלוֹאוֹ לֶחָצֵר – שכל רוחב הכותל שבקצה המבוי נפרץ […]
מסכת עירובין, פרק א, שיעור 6
כפי שהתבאר, 'מבוי מפולש', הפתוח משני צדדיו לרשות הרבים או לכרמלית, אינו ניתר בלחי וקורה, ו'מבוי שאינו מפולש', אלא הוא סגור משלשת צדדיו ניתן להתיר את הטלטול בו על ידי העמדת לחי וקורה. הגמרא מביאה מחלוקת בענין מבוי שפתחיו אינם עומדים בקו ישר: אִיתְּמַר – נשנתה מחלוקת זו בבית המדרש, מָבוֹי עָקֹם – מבוי העשוי […]
מסכת עירובין, פרק א (א)
פסקי הלכות עפ"י הרי"ף – עירובין, פרק א (א) (פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) א. כמה יהיה פתח המבוי ויהיה די להכשירו בלחי או קורה, גבהו אין פחות מעשרה טפחים ולא יתר על עשרים אמה ורחבו עד עשר אמות, […]
מסכת עירובין, פרק א, שיעור 5
עתה מבארת הגמרא שיש אופנים שאין הבליטה נחשבת כ'לחי', אך גם אין צורך בלחי אחר: אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, לֹא אֲמָרָן – לא אמרנו דין זה, שאם הבליטה שבקצה המבוי אורכה ארבע אמות, יש צורך בלחי נוספת, אֶלָּא בְּמָבוֹי שֶׁרָחְבּוֹ של פתחו הוא שְׁמֹנֶה אַמּוֹת או יותר, דַּהֲוָה לֵיהּ – שבאופן כזה נמצא […]
מסכת עירובין, פרק א, שיעור 4
אָמַר רָמִי בַּר אַבָּא, אָמַר רַב הוּנָא, לֶחִי, שהועמד בפתח המבוי, הַבּוֹלֵט מֵעבר לדָפְנוֹ שֶׁל המָבוֹי [להלן יבואר הביאור באופן זה], אם בליטתו היא פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, נִדּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי – נחשב הוא כ'לחי' העומד בפני עצמו ומתקן את המבוי, וְאֵין צָרִיךְ לֶחִי אַחֵר לְהַתִּירוֹ, אך אם הוא בולט אַרְבַּע אַמּוֹת או יותר, נִדּוֹן מִשּׁוּם […]
מסכת עירובין, פרק א, שיעור 3
הגמרא מביאה עתה דרך נוספת לתקן את פתח המבוי שהקורה שבו הונחה למעלה מעשרים אמה: הָיָה הפתח גָּבוֹהַּ מֵעֶשְׂרִים אַמָּה, והקורה על גביו, וּבָא לְמַעֲטוֹ על ידי הגבהת קרקעית המבוי, מְמַעֲטוֹ בְּהנחת קוֹרָה רְחָבָה טֶפַח בקרקע המבוי, וְדַיּוֹ – ודי לו בכך, ואינו צריך להניח קורה רחבה יותר, דְּקוֹרָה מִשּׁוּם הֵיכֶּר היא, שיהיה ניכר לאנשים […]
מסכת עירובין, פרק א, שיעור 2
משנה כפי שהתבאר בהקדמה למסכת זו, כל מבוי שהוא סגור משלשת צדדיו בחצרות או במחיצות מותר מן התורה לטלטל בו, אבל חכמים אסרו לטלטל בו, וכן להוציא ולהכניס ממנו לרשות היחיד [אבל לגבי הוצאה ממנו לרשות הרבים נחלקו הראשונים אם אסור מהתורה או מדברי חכמים], וגם עירוב לא מועיל לו, אלא אם כן התקינו בפתח […]
