מסכת מגילה, פרק ג, שיעור 29
שנינו במשנה, 'בְּתַעֲנִיּוֹת, בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת, אֵין מַפְסִיקִין בַּקְּלָלוֹת'. מבררת הגמרא, מְנָּא הָנֵי מִלֵּי – מנין נלמד דין זה, שאין מפסיקים בקריאת הקללות, אלא העולה לתורה בפרשה זו קורא את כל הקללות. אָמַר רַב אָחָא בַּר גַּמְדָא, אָמַר רַבִּי סִימָאִי, דְּאָמַר קְרָא – יש ללמוד זאת מכך שנאמר בפסוק (משלי ג יא) 'מוּסַר ה' בְּנִי אַל […]
מסכת מגילה, פרק ג, שיעור 28
עתה מבררת הגמרא את סדר הקריאה בשבת חול המועד: אָמַר רַב נַחְמָן בַּר אַבָּא, שַׁבָּת שֶׁחָלָה לִהְיוֹת בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, בֵּין בְּנִיסָן בֵּין בְּתִשְׁרֵי – בין בפסח ובין בסוכות, קָרִינַן – קוראים בתורה את פרשת (שמות לג יב) 'וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' רְאֵה אַתָּה אוֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת הָעָם הַזֶּה וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר […]
מסכת מגילה, פרק ג, שיעור 27
ְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית, קוֹרִין בפרשת אַחֲרֵי מוֹת (ויקרא טז) שם מוזכרת כל עבודת יום הכפורים. וּמַפְטִירִין בפרשה שנאמר בה (ישעיהו נז טו) 'כִּי כֹּה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ', כיון שמוזכרים שם עניני תשובה ותענית, וכן כתוב שם (נח יג) 'לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד', ודרשו זאת חז"ל לגבי יום הכפורים, שיש לכבדו בכסות נקיה. […]
מסכת מגילה, פרק ג, שיעור 26
גמרא שנינו במשנה, 'בְּפֶסַח קוֹרִין בְּפָרָשַׁת הַמּוֹעֲדוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים'. אומרת הגמרא, וְהָאִידְנָא – ובזמנינו, נָהוּג עָלְמָא לְמִקְרֵי – מנהג העולם לקרוא בפסח פרשות אחרות, שסימנם מָשַׁךְ תּוֹרָא, קַדֵּשׁ בְּכַסְפָּא, פְּסָל בְּמַדְבְּרָא, שְׁלַח בּוּכְרָא. והיינו, ביום הראשון קוראים את הפרשה שנאמר בה (שמות יב כא) 'מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח' (ו'משך' הוא מלשון 'משכו'). […]
מסכת מגילה, פסקי הלכות, פרק ג (ב)
(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) כט. מותר להטיל מים בתוך ארבע אמות של המקום שהתפלל בו, אך הנהגה טובה שלא לעשות כן. ל. בתי כנסיות ובתי מדרשות, אין נוהגים בהם קלות ראש, אין אוכלים ואין שותים בהם, אין מתקשטים בהם ואין […]
מסכת מגילה, פרק ג, שיעור 25
שנינו במשנה, 'בַּחֲמִישִׁית חוֹזְרִין לְסִדְרָן'. מבררת הגמרא, לְסֵדֶר מַאי – לאיזה 'סדר' כוונת המשנה שחוזרים, אָמַר רַבִּי אַמִּי, לְסֵדֶר פָּרָשִׁיּוֹת, כלומר, שבכל אותם ארבע שבתות אין קוראים פרשת השבוע כלל, אלא רק את הפרשות המיוחדות לאותן שבתות, ובחמישית חוזרים לקרוא את סדר הפרשות כרגיל. וְרַבִּי יִרְמְיָה אָמַר, חוזרים לְסֵדֶר הַפְטָרוֹת, שבאותן ארבע שבתות מפטירין בעניני […]
מסכת מגילה, פרק ג, שיעור 24
וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר, שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשבת שפרשתה היא 'וְאַתָּה תְּצַוֶּה', שבסיומה מתחילה פרשת 'כי תשא', שהיא פרשת 'שקלים', כיצד ינהגו, והלא אם יקראו את כל פרשת 'תצוה' ואחר כך את פרשת 'שקלים', לא יבחינו האנשים שיש כאן קריאה מיוחדת, אלא יסברו שזהו המשך הפרשה. אָמַר אַבַּיֵי, קָרוּ שִׁיתָּא – קוראים ששה בני אדם בִּ'וְאַתָּה תְּצַוֶּה', […]
מסכת מגילה, פרק ג, שיעור 23
משנה המשניות הבאות עוסקות בעניני קריאת התורה בשבת. בכל שבת, לאחר קריאת פרשת השבוע עולה לתורה אדם נוסף הקורא את פסוקי ה'מפטיר' (עליה זו מכונה 'מפטיר' כיון שעיקרה נועד לקריאת ה'הפטרה', שזו קריאת פסוקים מסוימים בנביא השייכים לפרשת השבוע, ורק מפני כבוד התורה תקנו שאותו עולה יברך תחילה על הקריאה בתורה, ואחר כך יפטיר בנביא). […]
מסכת מגילה, פרק ג, שיעור 22
עוד שנינו בברייתא, 'וּמַסְפִּידִין בְּתוֹכוֹ הֶסְפֵּד שֶׁל רַבִּים'. מַחְוֵי – מראה בידו רַב חִסְדָּא, כְּגוֹן הֶסְפֵּדָא דְּקָאֵי בֵּיהּ – כגון הספד שנמצא בו רַב שֵׁשֶׁת, שמשום כבודו באים בני אדם רבים. מַחְוֵי – מראה בידו רַב שֵׁשֶׁת, כְּגוֹן הספד דְּקָאֵי בֵּיהּ רַב חִסְדָּא, וכל אחד התכוון לכבד בדבריו את חבירו, שמחמתו באים בני אדם רבים. […]
מסכת מגילה, פרק ג, שיעור 21
גמרא (אגב כך שהובא במשנה דין מכירת בית כנסת לצורכי חול, הביאה הגמרא את הדין הבא), אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל, מֻתָּר לְאָדָם לְהַשְׁתִּין מַיִם בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל תְּפִלָּה – בתוך ארבע אמות של המקום שהתפלל בו. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי יַנַּאי, בַּמֶּה (-באיזו זכות) הֶאֱרַכְתָּ יָמִים. אָמַר לָהֶם, מִיָּמַי לֹא הִשְׁתַּנְתִּי מַיִם בְּתוֹךְ […]
