מאמר שני, עט-פ
עט. הכוזרי: ברצוני לשאלך, הידוע לך למה מתנועעים היהודים כשקוראים עברית? פ. החבר: הראשונים נתנו טעם לדבר, כי הוא כדי לעורר את החום הטבעי (ועל ידי זה יתגבר החשק לקריאה, ותבוא צלילות הדעת), אבל לדעתי אין זה אלא משום מעלת לשון הקודש, שדיברנו עליו. מעלה זו היא המאחדת רבים לקריאה בצוותא, ואפשרי היה שיתאספו עשרה […]
מאמר שני, עח 2
המשך עח. החבר: ולמשל, המילה 'אוכלה', כשהיא בסמיכות, מנוקדת 'אֹכְלָה' ('וְאֹכְלָה מִצֵּיד בְּנִי'), וכשהיא אינה סמוכה – 'וְאֹכֵלָה' ('וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים וְאֹכֵלָה'), והמשורר, כשיחסר לו שוא נע, אז ינקד גם כשהוא בנפרד 'וְאֹכְלָה', והנה קלקל את ההדגשה, כי היה לו להיות מלעיל ועשאו מלרע. וכן 'ואומרה', כשאומר 'וְאוֹמְרָה' הוא וי"ו החיבור ולשון עתיד, וכשבא ללשון […]
מאמר שני, עח
עח. החבר: הסיבה (של מעלת לשון הקודש) היא, כי צרפנו שני 'נחים' זה אחר זה (כמו 'וְיֹלַדְתְּ בן', וכן 'יַפְתְּ אלהים ליפת'), אך לא צירפנו שלש תנועות זו לזו (בלא הפסק שוא נח ביניהם), רק במקרים יוצאים מן הכלל. ומסבה זו נוטה השפה לנח, ולא לתנועה, ומעלה זאת של השפה עוזרת לצרף אנשים לקריאה כאחד, […]
מאמר שני, עה-עז
עה. הכוזרי: איך מאחדת או מפרידה הקריאה, אנשים רבים? עו. החבר: ודאי ראית אנשים רבים קוראים במקרא כאחד, ומפסיקים בשוה, ולפיכך קריאת כולם מחוברת כאחד. עז. הכוזרי: שמתי לב לדבר זה, ולא ראיתי דוגמתו לא בשפת אדום, ולא בשפה הערבית, ובלתי אפשרי לבצע דבר זה בקריאת השירים (בעלי המשקל). אמור לי, מהיכן באה מעלה זו […]
מאמר שני, עג-עד
עג. הכוזרי: מן הראוי באמת להעדיף מעלה המבהירה את הענין, על פני מעלה שגורמת רק הנאת השמיעה. כי הסידור על פי המשקל – מהנה את השומע, ואילו הטעמים מבהירים את הענין. אבל אני רואה אתכם, היהודים, שאתם מתאמצים לכתוב שירים מסודרים בחרוז ובמשקל, ולחקות אחרים מהאומות, ולהתאים את העברית למשקל שפת האומות. עד. החבר: דבר […]
מאמר שני, עא-עב
עא. הכוזרי: ומה הם אותם ענינים המועילים? עב. החבר: מטרת הדיבור היא העברת מחשבת האדם המדבר לידיעת האדם השומע, ומגמה זו לא תושלם עד תומה אלא בשיחה פנים אל פנים. וזאת, מפני שלדברים הנאמרים בעל פה ישנה מעלה לגבי הדברים הנכתבים, וכמשל הקדמונים 'מפי סופרים, ולא מפי ספרים' (ללמוד מהמחבר, ולא מהספר). והמעלה היא, כי […]
מאמר שני, סט-ע
סט. הכוזרי: בראיות אלו והדומה להן, תוכל להוכיח לכל היותר כי לשון הקודש משתווה בשלימותה עם שאר השפות. אבל היכן המעלה היתירה עליהן? ואילו לשאר השפות יש יתרון עליה, בשירים שנבנו על משקל ידוע, המושרים עם ניגונים. ע. החבר: כבר התברר לי שלניגונים אינו נחוץ משקל הדיבור, ובין שהחרוז מלא תנועות או ריק מתנועות, אפשר […]
מאמר שני, סח 2
המשך סח. החבר: מעלת השפה מצד הסברה נובעת מחשיבותו של העם המשתמש בה, והנזקק למליצה, וכל שכן שיש לה חשיבות בזכות הנבואה שהיתה נפוצה ביניהם (הדורשת ביטוי ברור ועשיר), והצורך להזהיר את העם (הדורש ביטוי מדויק) והזמירות והנגינות (הדורשות שפה יפה שניתן לבטא בה שירים). היתכן שתחסר מליצה למלכי ישראל, משה, יהושע, דוד ושלמה, בעת […]
מאמר שני, סז-סח
סז. הכוזרי: וכי יש לעברית עדיפות על הערבית? הלא הערבית היא שפה מושלמת יותר, ונוכל להבחין זאת בעצמינו. סח. החבר: קרה לעברית מה שקרה לדובריה, נתדלדלה בדלותם, ונצטמקה במיעוטם. אולם מצד עצמה היא החשובה שבלשונות, הן מצד המסורת, והן מצד הסברא. מצד המסורת, הרי היא הלשון אשר בה דיבר ה' יתברך עם אדם וחוה, והיא […]
מאמר שני, סו
סו. החבר: ומה דעתך על חכמת שלמה, שידע את כל החכמות בכח אלהי, ובכח כשרונותיו ושכלו הרב, ומכל חלקי העולם, אף מהודו, היו באים ללמוד את חכמתו ולהפיצה בין האומות. כל החכמות והמדעים הועתקו שרשיהם וכלליהם מאיתנו, מקודם אל הבבליים, ומהבבליים לפרס ומדי, ומהם ליוון ורומי. ברבות השנים ובריבוי ההעתקות – לא נזכר בחכמות אלו […]
