מסכת ביצה, פרק ב, שיעור 27
הגמרא ממשיכה לדון בענין הכנת אוכל נפש ביום טוב: בְּעָא מִינֵּיהּ אַבַּיֵּי מֵרַבָּה – שאל אביי את רבה שאלה זו, מַהוּ לְגַבֵּן – האם מותר לעשות גבינה ביום טוב. אָמַר לֵיהּ – השיב לו רבה, אָסוּר. המשיך אביי ושאלו, וּמַאי שְׁנָא מִלִּישָׁה – במה שונה מלאכת גיבון, האסורה ביום טוב, ממלאכת לישה המותרת, אף שבשניהם […]
מסכת ביצה, פרק ב, שיעור 26
שנינו במשנה בתוך הדברים שאסרו בית שמאי, 'וְאֵין אוֹפִין פִּתִּין גְּרִיצִין אֶלָּא רְקִיקִין' וְכוּ'. הגמרא מביאה את מחלוקת בית שמאי ובית הלל בענין דומה: תַּנְיָא בברייתא, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין אוֹפִין פַּת עָבָה בְּיוֹם טוֹב, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. מבררת הגמרא, מַאי – מה היא 'פַּת עָבָה' האמורה כאן, פַּת מְרֻבָּה, וְאַמַּאי קָרֵי לָהּ – ומדוע […]
מסכת ביצה, פרק ב, שיעור 25
הגמרא ממשיכה לדון בענין כיבוי אש ביום טוב: בְּעָא מִינֵּיהּ אַבַּיֵּי מֵרַבָּה – שאל אביי את רבה שאלה זו, מַה הוּא לְכַבּוֹת אֶת הַדְּלֵקָה בְּיוֹם טוֹב, האם הדבר מותר או אסור, וביאר אביי את צדדי הספק, הֵיכָא דְּאִיכָּא – באופן שיש סַכָּנַת נְפָשׁוֹת מחמת דליקה זו לֹא קָא מִיבַּעְיָא לִי – אין אני מסתפק כלל […]
מסכת ביצה, פסקי הלכות, פרק ב (א)
פסקי הלכות על פי הרי"ף – ביצה, פרק ב (א) א. אם חל יום טוב ביום שישי, אסור מדרבנן לבשל בו לצורך שבת, אך אם בישל לצורך יום טוב ונשתיירו מאכלים, מותר לאוכלם בשבת. ב. תקנו חכמים שהרוצה לבשל ביום טוב לצורך שבת, יניח עירוב תבשילין בערב יום טוב, ועל ידי זה מותר לו לבשל […]
מסכת ביצה, פרק ב, שיעור 24
ממשיך הרי"ף בנידון דומה: וּלְעִנְיַן רְחִיצָה בְּיוֹם טוֹב בְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, חָזֵינַן לְגָאוֹן דְּקָא כָּתַב הָכֵי – ראינו את דברי רב האי גאון, שכתב כך, דְּהַהִיא דְּאַמְרִינָן – שדין זה שאמרו (שבת לט:), שלֹא יִרְחַץ אָדָם כָּל גּוּפוֹ בְּשַׁבָּת בְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, היינו דַּוְקָא בְּשַׁבָּת, אֲבָל בְּיוֹם טוֹב שָׁרֵי (-מותר) לִרְחֹץ כָּל […]
מסכת ביצה, פרק ב, שיעור 23
הרי"ף מביא עתה את סוגיית הגמרא בפסחים (מו:) לגבי האופה מיום טוב לצורך חול: אִיתְּמַר – נשנתה מחלוקת זו בבית המדרש, אדם הָאוֹפֶה מִיּוֹם טוֹב לְצורך יום חוֹל, כלומר, שכבר סיים את סעודתו, ובודאי אינו צריך לאכול מאכלים אלו ביום טוב עצמו, אלא רק לאחר צאת החג, רַב חִסְדָּא אָמַר, לוֹקֶה, כדין העושה מלאכה האסורה […]
מסכת ביצה, פרק ב, שיעור 22
משנה משנתנו עוסקת בדיני טבילה בערב יום טוב שחל בשבת: מצוה מן התורה על כל ישראל להיות טהורים בזמן הרגל, כיון שהם מוכנים להכנס לבית המקדש ולאכול מבשר הקרבנות (רמב"ם), ולמדו כן (ר"ה טז:) ממה שנאמר (ויקרא יא ח) 'וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ', ודרשו חכמים שפסוק זה עוסק בזמן הרגל, שכל ישראל מצווים לטהר עצמם ולהשמר […]
מסכת ביצה, פרק ב, שיעור 21
מסתפקת הגמרא: אִיבַּעְיָא לְהוּ – הסתפקו בני הישיבה, מִי שֶׁלֹּא הִנִּיחַ עֵירוּב תַּבְשִׁילִין, ואסור לו להכין מיום טוב לשבת, האם רק הוּא נֶאֱסָר במלאכה זו, וְאֵין קִמְחוֹ נֶאֱסָר, אוֹ דִּילְמָא – או שמא נאמר שגם הוּא נֶאֱסָר וְגם קִמְחוֹ נֶאֱסָר. מבררת הגמרא, לְמַאי נַפְקָא מִינָּהּ – מה החילוק לענין הדין בין שני האופנים, והרי בין […]
מסכת ביצה, פרק ב, שיעור 20
הגמרא מבררת עתה את דין הנחת עירובי תבשילין ועירובי תחומין ביום טוב עצמו: אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אַשִׁי, אָמַר רַב, מַנִּיחַ אָדָם עֵירוּבֵי תְּחוּמִין מִיּוֹם טוֹב לַחֲבֵרוֹ – ביום טוב ראשון לצורך יום טוב שני, וּמַתְנֶה – ועושה תנאי, שאם היום הראשון הוא חול, הרי מותר להניח בו עירוב, ואם היום השני הוא חול, הרי […]
מסכת ביצה, פרק ב, שיעור 19
הברייתא שלפנינו מבארת שגם המניח 'עירוב תבשילין' בערב יום טוב, לא הותר לו על ידי זה לעשות ביום טוב כל דבר שהוא לצורך שבת, אלא רק דברים מסוימים: תָּנוּ רַבָּנָן בברייתא, יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בעֶרֶב שַׁבָּת, אף שהניח האדם עירוב תבשילין בערב יום טוב, אין הדבר מתיר לו להכין ביום טוב צרכי שבת אלא […]
