יום שישי
י' כסלו התשפ"ז

מסכת מועד קטן, פרק ג, שיעור 26

הגמרא מבארת עתה שנידוי הנעשה מחמת ביזוי כבודו של אדם מסוים, אינו חל בהכרח לכל בני האדם בשווה, אלא רק לאותם שחשיבותם שוה או פחותה למנדה: תָּנוּ רַבָּנָן בברייתא, מְנוּדֶּה לָרַב – רב שנידה אדם שהיקל בכבודו, הרי אותו אדם מְנוּדֶּה גם לַתַּלְמִיד. אבל מְנוּדֶּה לַתַּלְמִיד – תלמיד שנידה אדם שהיקל בכבודו, אֵינוֹ מְנוּדֶּה לָרַב […]

מסכת מועד קטן, פסקי הלכות, פרק ג (ב)

(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) ה. אבל, אינו נוהג אבלות ברגל, בין אם חלה עליו אבלותו לפני ההרגל, ובין אם חלה עליו בתוך הרגל. ו. מותר לדון בחול המועד דיני ממונות ודיני מכות, ואם אין בעל הדין מציית לפסק הדין, מנדים […]

מסכת מועד קטן, פרק ג, שיעור 25

הגמרא מבארת עתה את סדרי הזמנים לנידוי ולחרם: אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל בַּר שֵׁילַת מִשְּׁמֵיהּ (-משמו) דְּרַב, אדם העושה מעשה המחייבו נידוי, כגון שאינו מציית לדין תורה, מְנַדִּין אותו לְאַלְתַּר, וְאם לא שב בתשובה שׁוֹנִין – חוזרים ומנדים אותו שנית לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יום, וְאם לא שב, מַחֲרִימִין אותו לְאַחַר שִׁשִּׁים יום מהנידוי הראשון, שהם […]

מסכת מועד קטן, פרק ג, שיעור 24

ומביא הרי"ף את דברי הגמרא (ב"ק קיב.) בענין זה: גַּרְסִינָן בְּפֶרֶק הַגּוֹזֵל, אָמַר רָבָא, שְׁלִיחָא דְּבֵי דִּינָא מְהֵימָן כְּבֵי תְּרֵי – שליח בית דין נאמן כשני עדים לומר לדיינים מה אמרו לו בעלי הדין כשהזמינם, וְהַנֵּי מִילֵּי לְשַׁמְתָּא – והיינו רק לענין נידוי, שרשאים הדיינים לנדותו על פי דברי שליח בית דין, שאומר להם שאין […]

מסכת מועד קטן, פרק ג, שיעור 23

דין נוסף: אָבֵל, אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה, דִּכְתִיב (עמוס ח י) 'וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל', ויש ללמוד מכך, מַה (-כשם ש)חַג אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה, אַף אָבֵל אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה. אבל המְנוּדֶּה מוּתָּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה, דְּתַנְיָא בברייתא, מְנוּדֶּה, שׁוֹנֶה וְשׁוֹנִין לוֹ – מלמד אחרים תורה וכן אחרים מלמדים אותו, נִשְׂכָּר לעבוד אצל אחרים, וְנִשְׂכָּרִין לוֹ, הרי שמותר הוא […]

מסכת מועד קטן, פרק ג, שיעור 22

דין נוסף: אָבֵל, אָסוּר בִּשְׁאִילַת שָׁלוֹם, מִדְּקָאָמַר רַחֲמָנָא לִיחֶזְקֵאל (יחזקאל כד יז) 'הֵאָנֵק דּוֹם', כלומר, אל תשמיע קול צער אלא תהא דומם, מכאן שהאבל אסור בשאילת שלום (אף שלגבי כל הדינים אנו לומדים שיש לאבל לנהוג בהיפך ממה שעשה יחזקאל, הרי למדו זאת מכך שנאמר 'מֵתִים אֵבֶל לֹא תַעֲשֶׂה', כלומר, אל תנהג כמנהג האבלים על […]

מסכת מועד קטן, פרק ג, שיעור 21

הגמרא מביאה עתה את דיני האבל והמנודה ביום טוב ובחול המועד: אָבֵל, אֵינוֹ נוֹהֵג אֲבֵילוּתוֹ בָּרֶגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז יד) 'וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ', והנהגת אבילות סותרת לשמחה. ומבארת הגמרא את שני האופנים בדין זה, אִי אֲבֵילוּת דְּמֵעִיקָּרָא הִיא – אם כבר חלה עליו האבילות קודם הרגל, הרי היא מתבטלת בכניסת הרגל, כיון דאָתֵי עֲשֵׂה דְּרַבִּים – […]

מסכת מועד קטן, פסקי הלכות, פרק ב (ב) ופרק ג (א)

(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) יז. בהלכות חול המועד, מה שהתירו חכמים מותר, ומה שלא התירו, אסור, ואין ללמוד היתר מהלכה זו להלכה אחרת. יח. בחול המועד יש מלאכות המותרות לכתחילה, ויש האסורות בעשייה, אך אין עליהם חיוב מלקות או קרבן. […]

מסכת מועד קטן, פרק ג, שיעור 20

בפרק זה יבואר שיש בני אדם מסוימים ומקרים מסוימים שהתירו בהם חכמים מלאכות שונות בחול המועד, וכיון שכלולים בהם האבל שהסתיימו ימי אבילותו במועד, ומנודה שהותר נידויו במועד, מובאים אגב כך גם דיני אבילות ודיני נידוי. משנה אסרו חכמים על האדם לגלח שערו בחול המועד, כטעם שיבואר בגמרא. אמנם יש יוצאים מן הכלל שהתירו להם […]

מסכת מועד קטן, פרק ב, שיעור 19

שנינו במשנה, 'וְאֵין מְפַנִּין מִבַּיִת לְבַיִת, אֲבָל מְפַנֶּה הוּא לַחֲצֵרוֹ'. תמהה הגמרא, וְהָא אֲמַרְתְּ רֵישָׁא – והרי בתחילת דין זה אמרה המשנה שאֵין מְפַנִּין מבית לבית, ומדוע מותר לפנות לחצר. מתרצת הגמרא, אָמַר אַבַּיֵּי, סֵיפָא אָתָאן לְבַיִת שֶׁבֶּחָצֵר – הסיפא, המתירה לפנות מבית לחצר, עוסקת בבית שבאותה חצר, שכיון ששני הבתים קרובים זה לזה אין […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?