יום שישי
י' כסלו התשפ"ז

מסכת ביצה, פרק א, שיעור 2

אִיתְּמַר – נשנתה מחלוקת זו בבית המדרש, שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב הסמוכים זה לזה, רַב אָמַר, ביצה שנוֹלְדָה בָּזֶה אֲסוּרָה בָּזֶה, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, נוֹלְדָה בָּזֶה, מֻתֶּרֶת בָּזֶה. מבארת הגמרא, וְקָא מִיפְלְגֵי בַּהֲכָנָה דְּרַבָּה – ונחלקו אמוראים אלו בדין 'הכנה' שאמר רבה, שביצה שנולדה היום נגמרה הכנתה אתמול, וְרַבִּי יוֹחָנָן, האומר שביצה שנולדה ביום טוב מותרת […]

מסכת ביצה, פרק א, שיעור 1

נאמר בתורה לגבי יום טוב (שמות יב טז) 'מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם', ומפסוק זה נלמד עיקר החילוק בין יום טוב לבין שבת לענין עשיית מלאכה, כי אף שיום טוב אסור באותן מלאכות האסורות בשבת, מכל מקום הותרו בו חלק ממלאכות אלו […]

מסכת סוכה, פרק ד, שיעור 36

הרי"ף דן עתה לגבי ישיבה בסוכה ביום השמיני, בחוץ לארץ, כיון שעושים שם שני ימים טובים, נמצא שאף היום השמיני, שנמנה מהיום הראשון, נחשב כספק, שהרי הוא שביעי ממנין יום טוב שני: וּלְעִנְיַן מֵיתַב (-ישיבה) בְּסֻכָּה בַּשְׁמִינִי, הִלְכְתָא – כך היא ההלכה, מֵיתַב יַתְבִינָן – יושבים אנו בסוכה ביום זה, שהרי הוא נחשב אצלינו כספק […]

מסכת סוכה, פסקי הלכות, פרק ג (ד) ופרק ד (א)

[פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף, במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים לענין הלכה, ואין לסמוך על הדברים למעשה] סד. מותר לאדם להתפלל תפילת העמידה בסוכות כאשר הלולב ומיניו בידו, דכיון שמקיים בכך מצוה אין הדבר מטרידו מכוונתו. סה. בשעה שמקיימים מצוות נטילת ארבעת המינים, צריך לאחוז אותם דרך גדילתם. סו. הנוטל את ארבעת […]

מסכת סוכה, פרק ג, שיעור 35

תָּנוּ רַבָּנָן בברייתא, הָעוֹשֶׂה לוּלָב לְעַצְמוֹ, אוֹמֵר -מברך] 'שֶׁהֶחֱיָינוּ'. נְטָלוֹ בחג הסוכות כדי לָצֵאת בּוֹ, אוֹמֵר, 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת לוּלָב', וְאַף עַל פִּי שֶׁכבר בֵּרֵךְ ביוֹם טוֹב רִאשׁוֹן על נטילת לולב, חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ גם ביוֹם טוֹב שֵׁנִי 'על נטילת לולב', וכן בשאר ימי חול המועד, אך […]

מסכת סוכה, פרק ג, שיעור 34

מבררת הגמרא את עיקר הדין שנטילת לולב ביום טוב ראשון נוהגת בכל מקום: וְיום טוב רִאשׁוֹן של חג הסוכות, דְּאִית לֵיהּ עִיקָר מִן הַתּוֹרָה בִּגְבוּלִין – שהוא נוהג מן התורה בכל מקום, ולא רק במקדש, מְנָא לָן – מנין לומדים זאת. ומבארת, דְּתַנְיָא בברייתא, נאמר בפסוק (ויקרא כג מ) 'וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן', וכך יש […]

מסכת סוכה, פרק ג, שיעור 33

משנה פרק זה עוסק במצוות הנוהגות בחג הסוכות ושמיני עצרת, ומבאר כמה ימים נוהגת כל מצוה. לוּלָב וַעֲרָבָה נוהגים שִׁשָּׁה וְשִׁבְעָה – או ששה ימים או שבעה ימים, וכמו שיבואר להלן. אמירת הַהַלֵּל, וְהַשִּׂמְחָה בחג, נוהגים כל שְׁמוֹנָה ימי החג. סֻכָּה וְנִסּוּךְ הַמַּיִם, נוהגים שִׁבְעָה ימים, ואינם נוהגים בשמיני עצרת. הֶחָלִיל של שמחת בית השואבה, […]

מסכת סוכה, פרק ג, שיעור 32

משנה מְקַבֶּלֶת אִשָּׁה את הלולב ומיניו מִיַּד בְּנָהּ אוֹ מִיַּד בַּעְלָהּ, וּמַחְזֶרֶת לַמַּיִם בַּשַּׁבָּת, והחידוש הוא שאף שאינה חייבת בנטילת לולב אין הלולב נחשב מוקצה לגביה (ומדובר על הזמן שהיו נוטלים לולב בשבת, קודם שגזרו חכמים איסור בדבר). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בַּשַּׁבָּת מַחֲזִירִין – מותר להחזיר את הלולב למים, אבל אסור להחליפם או להוסיף עליהם. […]

מסכת סוכה, פרק ג, שיעור 31

הגמרא דנה עתה בענין אחיזת ארבעת המינים בשעת התפילה: אָמַר לֵיהּ מַר בַּר אַמֵימָר לְרַב אַשִּׁי, אַבָּא, שהוא אמימר, מַצְלִי בֵּיהּ – היה מתפלל כשהלולב בידו. המשיך מר בר אמימר ואמר, וְאוֹתִיבְנָא לֵיהּ – והקשיתי לאבי מֵהָא דְּתַנְיָא בברייתא, לֹא יֶאֱחֹז אָדָם תְּפִלִּין בְּיָדוֹ וְסֵפֶר תּוֹרָה בִּזְרוֹעוֹ וְיִתְפַּלֵּל, כיון שהוא טרוד בשמירתם שלא יפלו מידו, […]

מסכת סוכה, פסקי הלכות, פרק ג (ג)

[פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף, במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים לענין הלכה, ואין לסמוך על הדברים למעשה] מא. שיעור אתרוג הקטן ביותר, כביצה. ואין לו שיעור למעלה, אלא אפילו אם צריך ליטלו בשתי ידיו, כשר. מב. בשעת נטילת ארבעת המינים צריך האדם לאוחזם בידיו ממש, ללא חציצה, אמנם אגידה הנעשית לנוי, אינה […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?