מסכת סוכה, פרק ב, שיעור 13
משנה הַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה בַּסֻּכָּה, ובגמרא יבואר באיזו מטה מדובר, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, כיון שמטה זו נחשבת כאהל בפני עצמו, ואינו נחשב כישן באויר הסוכה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, נוֹהֲגִים הָיִינוּ, שֶׁהָיִינוּ יְשֵׁנִים תַּחַת הַמִּטּוֹת בִּפְנֵי הַזְּקֵנִים, וְלֹא אָמְרוּ לָנוּ דָבָר, והיינו כיון שרבי יהודה סובר שהסוכה צריכה להיות דירת קבע, וממילא המטה שהיא 'אהל […]
מסכת סוכה, פרק א, שיעור 12
משנה הָעוֹשֶׂה את סֻכָּתוֹ כְּמִין צְרִיף – כצורת אהל משולש, שהדפנות עצמן משמשות גם כגג לסוכה, אוֹ שֶׁעשה לה דופן משופעת וסְּמָכָהּ לַכֹּתֶל – השעין אותה על הכותל, ומדובר שהדפנות הללו עשויות מדבר הכשר לסיכוך, אף שיושב האדם בצל דבר הכשר לסיכוך, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהּ גַּג, שאין ניכר מהו כותל ומהו גג, […]
מסכת סוכה, פרק א, שיעור 11
גמרא אָמַר רַב הוּנָא, אָמַר שְׁמוּאֵל, סְכָךְ פָּסוּל המונח בסוכה בָּאֶמְצַע, ויש מצידיו סכך כשר, הרי הוא פּוֹסֵל בְּאופן שיש בו שיעור אַרְבָּעָה טְפָחִים. ואם הסכך הפסול מונח מִן הַצַּד, סמוך לדופן, פּוֹסֵל רק בְּאופן שיש בו שיעור אַרְבַּע אַמּוֹת. וְרַב אָמַר, בֵּין אם הסכך הפסול נמצא בָּאֶמְצַע ובֵין אם הוא נמצא מִן הַצַּד, אינו […]
מסכת סוכה, פסקי הלכות, פרק א (ב)
[פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף, במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים לענין הלכה, ואין לסמוך על הדברים למעשה] כג. סוכה שסיככה בגידולי קרקע המחוברים עדיין לקרקע, פסולה. ואם היה סכך כשר בכמות גדולה יותר, ועירב את הסכך הפסול יחד עם הכשר, הרי הוא בטל ברוב, והסוכה כשרה. וכן אם קצץ את הענפים המחוברים […]
מסכת סוכה, פרק א, שיעור 10
משנה משנתנו עוסקת בסוכה שדפנותיה אינן מגיעות מהרצפה ועד לסכך, אלא יש רווח אויר ביניהם, וכדלהלן. הַמְשַׁלְשֵׁל – אורג את דְּפָנוֹת הסוכה מִלְמַעְלָן לְמַטָּן, והחלק העליון של הדפנות מתחיל מהסכך, אך אין הדפנות מגיעות עד הארץ ויש רק עמודים בצדדים המחזיקים את הדפנות], אִם הדפנות גְּבוֹהִין מִן הָאָרֶץ שְׁלשָׁה טְפָחִים, שזהו רווח בשיעור שגדי יכול […]
מסכת סוכה, פרק א, שיעור 9
משנה תִּקְרָה העשויה מנסרים של עץ צרים, הכשרים מצד עצמם לסיכוך, אך כיון שהונחו לשם בית הרי המקום פסול מלשמש כסוכה, שֶׁאֵין עָלֶיהָ מַעֲזִיבָה – טיט וסיד שדרך לשים על תקרת הבית, שזהו מין הפסול לסיכוך לגמרי, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם בֵית הִלֵּל, די בכך שיעשה רק דבר אחר, או מְפַקְפֵּק – מגביה את הנסרים […]
מסכת סוכה, פרק א, שיעור 8
משנה משנתנו עוסקת בסיכוך על ידי נסרים, שהם קרשים רחבים ומהוקצעים, שבדרך כלל עושים מהם תקרה לבית. ואף שהם גדולי קרקע ואינם מקבלים טומאה, גזרו עליהם חכמים איסור, מפני שהנסרים נראים כתקרת בית רגילה, וחששו שמא ישב אדם תחת תקרת ביתו, והיא פסולה בודאי, שהרי צריך האדם לשבת ב'סוכה', ולא בביתו של כל ימות השנה. […]
מסכת סוכה, פרק א, שיעור 7
משנה חֲבִילֵי קַשׁ, וְכן חֲבִילֵי עֵצִים, וְכן חֲבִילֵי זְרָדִין, כשהם קשורים ואגודים, אף שהם גידולי קרקע ואינם מקבלים טומאה, אֵין מְסַכְּכִין בָּהֶן, והטעם לכך יבואר בגמרא. וְאִם הִתִּירָן מקשריהן, כְּשֵׁרוֹת. וְכֻלָּן – כל הדברים שלמדנו לעיל שפסולים לסיכוך, כְּשֵׁרוֹת לַעשיית דְּפָנוֹת הסוכה. גמרא אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ […]
מסכת סוכה, פרק א, שיעור 6
גמרא אִיתְּמַר – נאמרה מימרא זו בבית המדרש, נוֹיֵי סוּכָּה התלויים בסכך ומשתלשלים כלפי למטה, הַמּוּפְלָגִין מִמֶּנָּה – הרחוקים מהסכך אַרְבָּעָה טפחים, רַב נַחְמָן אָמַר, הסוכה כְּשֵׁרָה, וכמו סדין התלוי לנוי, שאינו פוסל. רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמְרֵי, פְּסוּלָה, כיון שבמרחק כזה אין הנוי בטל לסכך, אלא יש לו חשיבות בפני עצמו, וכיון […]
מסכת סוכה, פסקי הלכות, פרק א (א)
[פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף, במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים לענין הלכה, ואין לסמוך על הדברים למעשה] א. סוכה, שהחלל שבין קרקעיתה לבין הסכך יותר מעשרים אמה, פסולה, כיון שזו דירת קבע (ואפילו אם הדפנות מגיעות עד לסכך, ואפילו אם הדפנות רחבות מארבע אמות). ב. אם מיעט את חלל הסוכה על ידי […]
