יום ראשון
י"ב כסלו התשפ"ז

מסכת פסחים, פרק ב, שיעור 11

שנינו במשנה לגבי חמץ לאחר זמן איסורו 'וְלֹא יַסִיק בּוֹ תַנּוּר וְכִירַיִם'. הגמרא דנה עתה בדינו של תנור שהוסק באיסורי הנאה: תָּנוּ רַבָּנָן בברייתא, תַנּוּר, שֶׁהִסִּיקוֹ האדם בִּקְלִיפֵּי פירות עָרְלָה, אוֹ בְּקַשִׁין שֶׁל תבואה שהיא מכִּלְאֵי הַכֶּרֶם, שדברים אלו אסורים בהנאה, אם היה התנור חָדָשׁ, שנעשית גמר מלאכתו באותו היסק, יֻתָּץ – יש לנתצו ולשוברו, […]

מסכת פסחים, פסקי הלכות, פרק א (ב) ופרק (א)

(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) כב. קודם בדיקת חמץ מברך הבודק 'בא"י אמ"ה אקב"ו על ביעור חמץ'. כג. כל ברכות המצוות מברך אדם קודם עשיית המצוה, ואף ישראלים הצריכים לטבול לטומאתם מברכים קודם הטבילה, מלבד טבילת גר צדק, שאינו יכול לברך […]

מסכת פסחים, פרק ב, שיעור 10

מביאה הגמרא מעשה בענין פקוח נפש: מַר בַּר רַב אַשִּׁי, אַשְׁכְּחֵיהּ לְרָבִינָא – מצאו לרבינא דְּקָא שַׁיֵּף לָהּ לִבְרַתֵּיהּ בְּגּוּהַרְקֵי דְּעָרְלָה – שהיה מושח את בתו בשמן של זיתי בוסר קטנים של ערלה, לרפאותה, ופירות ערלה הרי אסורים בהנאה. אָמַר לֵיהּ מר בר רב אשי, אֵימוּר דְּאָמוּר רַבָּנָן – מה שאמרו חכמים 'בכל מתרפאים', היינו […]

מסכת פסחים, פרק ב, שיעור 9

אגב הדין הקודם, שחמץ בפסח אסור בהנאה, מביאה הגמרא דינים נוספים של איסורי הנאה: אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בַּכֹּל – בכל דבר האסור בהנאה מִתְרַפְּאִין בִּמְקוֹם סַכָּנָה, שאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש, חוּץ מֵעֲצֵי אֲשֵׁרָה – עצים של עבודה זרה, דְּתַנְיָא בברייתא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בדרשת הפסוק (דברים ו ה) 'וְאָהַבְתָּ […]

מסכת פסחים, פרק ב, שיעור 8

משנה איסור אכילת חמץ מן התורה הוא מחצות היום של י"ד בניסן, כלומר, מתחילת השעה השביעית שביום [בשעות זמניות, לפיהם מתחלק היום לשתים עשרה שעות שוות], אמנם חכמים הוסיפו והקדימו את זמן איסור החמץ, ובמשנה לעיל (פרק ראשון) נחלקו תנאים בגדרי וזמני איסור זה שאסרו חכמים. משנתנו מביאה דין נוסף בענין זה, ובגמרא יבואר כדעת […]

מסכת פסחים, פרק א, שיעור 7

הגמרא מבארת עתה את דין הבדיקה בחורים שבכתלי רשות היחיד: תַּנְיָא בברייתא, חוֹר בכותל שֶׁבֵּין בית האָדָם לְבין בית חֲבֵרוֹ, זֶה בּוֹדֵק עַד מָקוֹם שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת, וְזֶה בּוֹדֵק עַד מָקוֹם שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת, וְהַשְּׁאָר – המקום שבעומק הכותל שאין אחד מהם יכול להגיע לשם בידו, מְבַטְּלוֹ בְּלִבּוֹ. [ודין זה הוא בחור שבאמצע גובה הכותל, שדרך להניח […]

מסכת פסחים, פרק א, שיעור 6

הגמרא מבארת עתה את דיני הברכה על בדיקת חמץ: אָמַר רַב יְהוּדָה, הַבּוֹדֵק את החמץ, צָרִיךְ שֶׁיְּבָרֵךְ קודם לכן ברכת המצוות. מבררת הגמרא, מַאי מְבָרֵךְ – מה הוא נוסח הברכה. ויש להקדים שלדברי הכל יש לברך בנוסח שהוא לשון עתיד, כיון שמברכים קודם הברכה [וכמו שיבואר להלן], רַב פָּפִּי מִשְּׁמֵיהּ [-משמו] דְּרָבָא אָמַר, מברך 'ברוך […]

מסכת פסחים, פסקי הלכות, פרק א (א)

(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) א. מצוה מדרבנן לבדוק את החמץ שבבית בליל י"ד בניסן, לאור הנר. ב. מקום שאין רגילים להכניס בו חמץ כלל, אינו צריך בדיקה. ג. מרתף של יין, שלפעמים יורד לשם השמש באמצע הסעודה, צריך בדיקה, ובודק […]

מסכת פסחים, פרק א, שיעור 5

לאחר שהתבארו דיני בדיקת חמץ, מבארת הגמרא שאין די בבדיקה זו, אלא צריך האדם גם לבטל קודם הפסח את החמץ שיתכן שנשאר ברשותו: אָמַר רַב יְהוּדָה, הַבּוֹדֵק – אף אדם שבדק את החמץ בי"ד בניסן כתקנת חכמים, צָרִיךְ שֶׁיְּבַטֵּל את החמץ שיתכן שלא ראה ונשאר ברשותו, ועושה כן מיד לאחר הבדיקה, בליל י"ד, וכטעם שיבואר […]

מסכת פסחים, פרק א, שיעור 4

אגב הנידון לעיל לגבי חמץ של גוי המצוי ביד ישראל, מביאה הגמרא נידונים נוספים לגבי דבר שיש לגוי וישראל חלק בו: אָמַר רָבָא, בְּהֵמַת אַרְנוֹנָא – בהמות שביד ישראל, והמלך הגוי נוטל מהם עשירית בתורת מס, פְּטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה – אם ילדה אחת הבהמות בכור, אין בו קדושת בכורה, כיון שנחשב הדבר שיש למלך הגוי […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?