(109) הלכות רכילות, כלל ט, ה-ו
ה. מה שהותר לספר לאדם על חבירו הרוצה להשתתף עמו, שיגרם לו נזק מכך, זהו קודם שנעשו שותפים ממש, אלא רק סיכמו ביניהם שישתתפו. אבל לאחר שנעשו שותפים, ההיתר לספר הוא רק אם ברור לו שהלה לא יזיק לשותפו כלל, אלא רק ישמור את עצמו מנזק. אך אם יזיקנו, אפילו אם היזק זה הוא כפי […]
(108) הלכות רכילות, כלל ט, ד
ד. אף שמותר ומצוה לספר דבר זה (שאדם מסוים רוצה להכות את חבירו או להזיקו) כדי להציל את אותו אדם מהכאה או נזק, יתבונן תחילה היטב שאכן תהיה בכך תועלת שהלה ימנע מלהזדמן עם אותו אדם למקום שיכול להכותו או להזיקו, כי לפעמים עשוי אותו אדם, כשישמע שפלוני רוצה להזיקו או להכותו, להקדים ולריב עמו […]
(107) הלכות רכילות, כלל ט, ג
ג. השומע מאדם שבדעתו להכות אדם מסוים או להזיקו, והוא מכיר את האומר זאת שאינו אומר כן בדרך גוזמא בעלמא, אלא באמת יעשה כן, מותר לו לספר זאת לאותו אדם כדי שיזהר ממנו שלא יזיקנו. ובלבד שיתקיימו התנאים הנ"ל בס"ב יראה שהדבר רע באמת, לא יגזים, יכוין לתועלת, אין דרך אחרת למנוע את הנזק, לא […]
(106) הלכות רכילות, כלל ט, א-ב
א. הרואה את חבירו שרוצה להשתתף עם אדם מסוים, והוא משער שבוודאי ייגרם לו מחמת כן דבר רע, מותר לו לספר לו זאת כדי להצילו מאותו דבר, ובלבד שיתקיימו התנאים דלהלן. ב. ואלו התנאים: 1. יתבונן שאותו דבר באמת רע. 2. לא יגדיל את הסיפור לרוע יותר ממה שהוא. 3. יכוין לתועלת ולא משום שנאה, […]
(105) הלכות רכילות, כלל ח, ד-ה
ד. אסור לספר לחבירו דבר שאמר עליו פלוני, אף שאינו גנאי באמת, אם דרך בני אדם להקפיד כשאומרים להם כן בפניהם. ה. השומע מחבירו דבר סוד, אף שאין בגילויו משום רכילות, מכל מקום חייב הוא להסתירו ולא לעבור על דעת המספר, שרצה שישאר הדבר סוד. * * * פירוט ההלכה היומית: ד. יש דברים נוספים […]
(104) הלכות רכילות, כלל ח, א-ג
א. אסור לספר 'אבק רכילות', כגון לספר לראובן ששמעון רמז שיש מה לומר עליו דבר גנאי, ואינו רוצה לאומרו. ב. וכן אסור לשבח אדם בפני חבירו, אם על ידי זה יגרום לשומע לכעוס על אותו אדם, כגון שמשבח שותף בפני שותפו על נתינת הלואה או צדקה, ויסבור השומע ששותפו מפזר יותר מידי מממון השותפות. ג. […]
(103) הלכות רכילות, כלל ז, ה
ה. איסור קבלת רכילות הוא כמו איסור קבלת לשון הרע, ולכן יש להזהר מלקבל רכילות אפילו בין בני זוג, ובפרט שעל ידי שיקבלו רכילות זה מזו, יתרגלו לספר תמיד דברים מענינים אלו, וייגרם להם צער וכעס ומריבות. * * * פירוט ההלכה היומית: ה. איסור קבלת רכילות הוא כמו איסור קבלת לשון הרע, כמבואר לעיל […]
(102) הלכות רכילות, כלל ז, ג-ד
ג. אסור לספר רכילות בין לאדם עצמו שדיברו עליו או עשו לו רעה, ובין לקרוביו של אותו אדם, כיון שאף הם יכעסו מחמת כן על זה שדיבר רע על קרובם. ד. אסור לספר רכילות על ישראל בין לישראל ובין לגוי, וכשמספר לגוי עוונו גדול יותר, כיון שמצוי יותר שנגרם לו מכך נזק או צער. * […]
(101) הלכות רכילות, כלל ז, ב
ב. אסור לספר רכילות על שום אדם מישראל, וכל שכן שאסור לספר על תלמיד חכם, מכמה טעמים: א) בדרך כלל התלמיד חכם נוהג כדין, ונמצא שזו רכילות של שקר, החמורה יותר. ב) מחמת הרכילות הוא גורם לאנשים להתרחק מתלמידי חכמים, הפוך מרצון התורה. ג) בני אדם נפגעים וכועסים יותר כשהם שומעים שתלמיד חכם גינה אותם […]
(100) הלכות רכילות, כלל ז, א
א. אסור לספר רכילות, ואפילו לאביו ואמו או רבו אסור לספר מה אמרו עליהם אחרים. וכן אסור לספר בין על איש ובין על אשה, בין על קטן ובין על גדול. * * * פירוט ההלכה היומית: א. אסור לספר רכילות, ואין בזה חילוק בין איש לבין אשה, בין קרוב לבין רחוק. ולכן אפילו אם שמע […]
