יום שישי
י' כסלו התשפ"ז

מסכת סוכה, פרק ג, שיעור 30

משנה יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, ונטילת לולב ביום זה דוחה את השבת, אך אין הוצאתו מרשות לרשות דוחה את השבת, ולכן כָּל הָעָם מוֹלִיכִין מערב שבת אֶת לוּלְבֵיהֶן לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לְמָחָר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת שֶׁלּוֹ, וְנוֹטְלוֹ. והטעם שהוצרך כל אחד להכיר את שלו, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ, אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי […]

מסכת סוכה, פרק ג, שיעור 29

משנה משנתנו ממשיכה לבאר את אופן אמירת ההלל: מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפּוֹל – לומר פעמיים את הפסוקים מ'אודך ה" ועד סוף ההלל, יִכְפּוֹל (והטעם לכך, כיון שבמזמור זה (תהילים קיח) יש פסוקים רבים הכתובים בלשון כפולה, שהרי המזמור מתחיל בפסוק 'הֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ', ומסתיים בפסוק 'הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ', […]

מסכת סוכה, פרק ג, שיעור 28

משנה מִי שֶׁבָּא בַדֶּרֶךְ, וּבהיותו בדרך לֹא הָיָה בְיָדוֹ לוּלָב, לִכְשֶׁיִּכָּנֵס בְּבֵיתוֹ יִטּוֹל עַל שֻׁלְחָנוֹ, אף שלא בשעת התפילה ואמירת ההלל. מי שלֹא נָטַל את הלולב בשַׁחֲרִית, יִטּוֹל בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁכָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לַלּוּלָב. המשנה דנה עתה במי שאינו יודע לקרוא את ההלל בעצמו: מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן מַקְרִין אוֹתוֹ את ההלל, […]

מסכת סוכה, פרק ג, שיעור 27

וְאָמַר רָבָא, הֲדַס שֶׁל מִצְוָה – הדס שהשתמשו בו לנטילת ארבעת המינים, אָסוּר לְהָרִיחַ בּוֹ בימות החג. אֶתְרוֹג שֶׁל מִצְוָה, מֻתָּר לְהָרִיחַ בּוֹ. מבררת הגמרא, מַאי טַעְמָא – מה טעם החילוק בין הדס לאתרוג. מבארת הגמרא, הֲדַס, דְּלְרֵיחָא עָבֵיד – שמשתמשים בו בדרך כלל להריח בו, כִּי קָא מַקְצֵי לֵיהּ, מֵרֵיחָא קָא מַקְצֵי לֵיהּ – […]

מסכת סוכה, פרק ג, שיעור 26

משנה משנתנו מבארת את שיעור גודלו של האתרוג: שִׁעוּר אֶתְרוֹג קָּטָן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּאֱגוֹז. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כַּבֵּיצָה. וּבַגָּדוֹל – שיעורו של האתרוג הגדול ביותר, שהוא כשר, כְּדֵי שֶׁיֹּאחֵז שְׁנַיִם בְּיָדוֹ אַחַת, אך אם הוא גדול עד כדי כך שאינו יכול לאחוז שנים כמותו ביד אחת, פסול, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אין […]

מסכת סוכה, פסקי הלכות, פרק ג (ב)

[פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף, במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים לענין הלכה, ואין לסמוך על הדברים למעשה] יא. לולב שהוא עקום כמגל, אם העקמימות היא בצד השדרה, שהיא כפופה לאחוריה, כשר. אך אם העקמימות לפניו או לצדדים, פסול. יב. לולב שכל עליו בודדים, ואינם כפולים, פסול. יג. אם היו עליו כפולים, אך […]

מסכת סוכה, פרק ג, שיעור 25

שנינו במשנה, 'נִקְלַף כו' פסול'. אָמַר רָבָא, הַאי אֶתְרוֹגָא דְאִיגְלִיד כַּאֲהִינָא סוּמְקָא – אתרוג שנקלף (הקרום הדק שלו) עד שנעשה אדום כתמר (כדרך כל הפירות הקלופים, שמאדימים), כָּשֵׁר. תמהה הגמרא, וְהָא תְּנָן במשנה, נִקְלַף פָּסוּל. מתרצת הגמרא, לֹא קַשְׁיָא, הָא – מה שאמרה המשנה שנקלף פסול, היינו בְּכוּלָּהּ – כשנקלף כל האתרוג, והָא – דברי […]

מסכת סוכה, פרק ג, שיעור 24

משנה אֶתְרוֹג הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ, פָּסוּל, ה'גזול' משום מצוה הבאה בעבירה, וה'יבש' משום שאינו 'הדר'. שֶׁל אֲשֵׁרָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת, פָּסוּל, כיון שהוא עומד להשרף, והרי הוא כמי שאין לו שיעור, וכמו שהתבאר לעיל לגבי שאר המינים. (עתה מביאה המשנה דינים השייכים רק באתרוג, כיון שהוא פרי הראוי לאכילה), אתרוג שֶׁל עָרְלָה – בתוך שלש שנים […]

מסכת סוכה, פרק ג, שיעור 23

משנה עֲרָבָה גְזוּלָה וִיבֵשָׁה, פְּסוּלָה, ואף כאן הטעם בגזולה הוא משום מצוה הבאה בעבירה, וביבשה משום שאינה 'הדר'. וְשֶׁל אֲשֵׁרָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת, פְּסוּלָה, וכפי שהתבאר לעיל, שכיון שהיא עומדת לשריפה, הרי היא כמי שאין לה שיעור. נִקְטַם רֹאשָׁהּ, וְכן אם נִפְרְצוּ עָלֶיהָ, וְהַצַּפְצָפָה – מין דומה לערבה, שעליו עגולים, פְּסוּלָה. ערבה כְּמוּשָׁה – יבשה […]

מסכת סוכה, פרק ג, שיעור 22

שנינו במשנה, 'אוֹ שֶׁהָיוּ עֲנָבָיו מְרוּבּוֹת מֵעָלָיו, פָּסוּל'. אָמַר רַב חִסְדָּא, דָּבָר זֶה – דין זה שאומר עתה, רַבֵּינוּ הַגָּדוֹל – רב אֲמָרוֹ, וכיון שהזכירו, בירכו ואמר הַמָּקוֹם יִהְיֶה בְּעֶזְרוֹ, לֹא שָׁנוּ שריבוי הענבים פוסל את ההדס, אֶלָּא בענבים שְׁחֹרוֹת, אֲבָל אם היו יְרֻקּוֹת, מִינֵי הֲדַס הֵן – הרי זה מעין העלים של ההדס, שצבעם […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?