יום חמישי
ב' אב התשפ"ו

בשעות האחרונות למדו ב -Tel Aviv-Yafo, Petah Tikva, Jerusalem, Haifa, Rishon LeZion, Netanya, Be'er Sheva, Bnei Brak, (not set), Holon, New York, Ramat Gan, Lod, Ashdod, , Bat Yam, Modi'in-Maccabim-Re'ut, Rehovot, Kefar Sava, Ashkelon, Newark, Bet Shemesh, Herzliya, Hod Hasharon, London, Ra'anana, Ramla, Rosh Haayin, Or Yehuda, Yavne, Afula, Atlanta, Gan Yavne, Hadera, Kiryat Ono, Los Angeles, Migdal HaEmek, Nahariyya, Tirat Carmel, Bangkok, Beit She'an, Binyamina-Giv'at Ada, Budapest, Eilat, Karmiel, Kiryat Gat, Kiryat Malakhi, Luton, Melbourne, Mexico City, Ness Ziona, Rahat, Ramat Hasharon, Shoham, Tiberias, Acre, Alexandria, Antlers, Arad, Bandung, Berlin, Bogota, Caesarea, Casablanca, Chicago, Chuncheon-si, Dimona, Douai, Ecatepec de Morelos, Eguisheim, El Dorado Springs, Eureka, Even Yehuda, Hartford, Howell Township, Hyderabad, Ixtapaluca, Kadima Zoran, Kfar Kama, Kfar Yona, Kingston upon Hull, Kiryat Bialik, Lexington, Limassol, Lincolnton, Majd al-Krum, Managua, Montmorency, Moreno Valley, Moscow, Netivot, Newcastle upon Tyne, Oakland, Ottawa, Pa Tong, Paphos, Pardes Hanna-Karkur, Paris, Perpignan, Qalansawe, Robinson, Rome, Safed, Santiago, Seattle, Sevastopol, Shirley, Tampa, Tbilisi, Tira, Tonneins, Tucson, Tur'an, Twickenham, Villa Grove, Vinnytsia, West Hartford, Wymore, Yehud-Monosson, Yokne'am Illit, Zurich

לימוד יומי - בתורה ובהלכה

דקות ביום. שנשארות לנצח.

הלימוד היום באתר

לעילוי נשמת הרבנית (ניסן)
מרת תפאחה נעמי יפית בת רחל ע"ה
נלב"ע בט"ו בטבת תשפ"ו
יום חמישי

ב' אב התשפ"ו

עשה תורתך קבע

לימוד יומי קצר וברור בכל מקצועות התורה - עם 'שתי הלכות ביום'

יום שלישי כ' בניסן – ה דחול המועד פסח

הלכות חול המועד (שו"ע ומשנ"ב, ושמירת שבת כהלכתה) א. אסור לכבס בחול המועד, בין ביד ובין במכונה, ואפילו על ידי נכרי. ב. מותר לכבס בגדי תינוקות, בין ביד ובין במכונה, ומותר לכבס כמה בגדים ביחד. וכן מותר לכבס בגדים של ילדים קטנים שדרכם להתלכלך הרבה, אך יכבס בשבילם רק לפי הצורך. ג. בגד שנוצר בו כתם בחול המועד, ואין לו בגד מתאים אחר, מותר לנקות את הכתם עם חומר ניקוי, אך אסור למסור את הבגד לניקוי כללי. ד. אם התלכלך הבגד בכתם כזה שאם לא יטפלו בו מיד – ישאר הכתם ולא תהיה אפשרות להסירו, מותר לשרותו במים בחול

קרא עוד »

דיני תשלום שכר שכיר , פרק י

ג. שליח ששכר פועלים עבור המעסיק, אך אמר השליח לפועלים שהוא ישלם את שכרם, אפילו אם הודיעם שהוא שליח ואין המלאכה שלו, חייב בשכרם, וממילא עובר ב'בל תלין' אם מעכב את שכרם. ואם שכרם סתם, שלא אמר להם ששכרם על המעסיק, וגם לא אמר להם שהוא ישלם שכרם, הדבר תלוי בידיעתם – אם הפועלים יודעים שאין המלאכה שלו, אינו עובר. ואם אינם יודעים זאת, עובר באיסור אם מעכב את שכרם.  

קרא עוד »

שער התשובה (כד)

פרק עשרים וחמשה – שער התשובה (המשך ארבעה ועשרים דברים מעכבים את התשובה:) ובכלל ארבעה ועשרים דברים המעכבים את התשובה, יש חמישה שהם נועלים דרכי

קרא עוד »

4830 – הלכות תפילה

א. בברכת 'רצה' אומרים 'ואישי ישראל… תקבל ברצון', ואף שאין עתה עבודת הקרבנות, מבקשים אנו על התפילה, שהיא במקום הקרבן, שתתקבל ברצון לפני ה'. (משנ"ב

ללימוד המלא ←

שער התשובה (כד)

פרק עשרים וחמשה – שער התשובה (המשך ארבעה ועשרים דברים מעכבים את התשובה:) ובכלל ארבעה ועשרים דברים המעכבים את התשובה,

ללימוד המלא ←

חלק א, פרק ד

במצבו של האדם בעולם הזה ז. אך ההנהגה הזאת מתחלקת לשני חלקים: האחד, הוא במה שיעשה מפני שצווה בו. והשני, במה שיעשה מפני שהוא מוכרח

ללימוד המלא ←

שיעור מס' 12

הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יֹאמְרוּ נָא בֵּית אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי ה', כִּי

ללימוד המלא ←

מאמר שלישי, לח 3 – לט

המשך לח. הכוזרי: ההיגיון מחייב שהקראים ילעגו על עצמם, ויאמרו לעצמם, הנה אנו דומים לאדם הטובע בנהר ושומר על בגדיו שלא יטנפו במים. אנו עצמנו

ללימוד המלא ←

דיני סוכה, פד-פה

דיני סוכה / ישיבה בסוכה  פד. המצטער הפטור מן הסוכה, היינו כשמצטער צער כזה שבשבילו היה עוזב את החדר או הבית הרגיל ועובר לאכול בחדר

ללימוד המלא ←

פרק ט, ב

ב) ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח, כדי שינוחו משעבוד המלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן, וימצאו להם מרגוע, וירבו

ללימוד המלא ←

הלכות בין המצרים (כג)

הלכות בין המצרים / תשעת הימים / שבוע שחל בו א. רחיצה שאינה לשם הנאה, אלא כדי להסיר את הזיעה (ובפרט במקום או במקרה שמזיעים

קרא עוד »

דיני סוכה, פד-פה

דיני סוכה / ישיבה בסוכה  פד. המצטער הפטור מן הסוכה, היינו כשמצטער צער כזה שבשבילו היה עוזב את החדר או הבית הרגיל ועובר לאכול בחדר

קרא עוד »

פרק ט, ב

ב) ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח, כדי שינוחו משעבוד המלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן, וימצאו להם מרגוע, וירבו

קרא עוד »

הלל המבואר (ו) פרק קיח2

יז לֹֽא־אָמ֥וּת כִּֽי־אֶחְיֶ֑ה וַֽ֝אֲסַפֵּ֗ר מַֽעֲשֵׂ֥י יָֽהּ׃ יח יַסֹּ֣ר יִסְּרַ֣נִּי יָּ֑הּ וְ֝לַמָּ֗וֶת לֹ֣א נְתָנָֽנִי׃ יט פִּתְחוּ־לִ֥י שַֽׁעֲרֵי־צֶ֑דֶק אָֽבֹא־בָ֗֝ם אוֹדֶ֥ה יָֽהּ׃ כ זֶֽה־הַשַּׁ֥עַר לַֽיְיָ֑ צַ֝דִּיקִ֗ים יָבֹ֥אוּ בֽוֹ׃ כא אֽ֭וֹדְךָ כִּ֣י עֲנִיתָ֑נִי וַתְּהִי־לִ֗֝י לִֽישׁוּעָֽה׃ כב אֶ֭בֶן מָֽאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים הָֽ֝יְתָ֗ה

ללימוד המלא ←

הפרשה בקצרה – דברים

עניני הפרשה:  תוכחת משה לישראל סמוך למיתתו  •  מינוי שופטי ישראל  •  חטא המרגלים ועונשו  •  איסור ההתגרות בבני אדום, מואב ועמון  •  מלחמת סיחון

ללימוד המלא ←

שער אהבת ה', פרק א

השער העשירי, שער אהבת ה' פרק ראשון כבר זרזה אותנו התורה בענין זה של אהבת ה', שנאמר 'ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך

ללימוד המלא ←

שיעור 24, פרק ט, כג – פרק י, ג

(כג) וְקִבֵּל֙ הַיְּהוּדִ֔ים אֵ֥ת אֲשֶׁר־הֵחֵ֖לּוּ לַֽעֲשׂ֑וֹת וְאֵ֛ת אֲשֶׁר־כָּתַ֥ב מָרְדֳּכַ֖י אֲלֵיהֶֽם׃ (כד) כִּי֩ הָמָ֨ן בֶּֽן־הַמְּדָ֜תָא הָֽאֲגָגִ֗י צֹרֵר֙ כָּל־הַיְּהוּדִ֔ים חָשַׁ֥ב עַל־הַיְּהוּדִ֖ים לְאַבְּדָ֑ם וְהִפִּ֥ל פּוּר֙ ה֣וּא הַגּוֹרָ֔ל לְהֻמָּ֖ם

ללימוד המלא ←

מגילת רות, פרק ד, טז-כב

טז וַתִּקַּ֨ח נָֽעֳמִ֤י אֶת־הַיֶּ֨לֶד֙ וַתְּשִׁתֵ֣הוּ בְחֵיקָ֔הּ וַתְּהִי־ל֖וֹ לְאֹמֶֽנֶת׃ יז וַתִּקְרֶאנָה֩ ל֨וֹ הַשְּׁכֵנ֥וֹת שֵׁם֙ לֵאמֹ֔ר יֻלַּד־בֵּ֖ן לְנָֽעֳמִ֑י וַתִּקְרֶ֤אנָֽה שְׁמוֹ֙ עוֹבֵ֔ד ה֥וּא אֲבִֽי־יִשַׁ֖י אֲבִ֥י דָוִֽד׃ יח וְאֵ֨לֶּה֙

ללימוד המלא ←

פרק ה

בביאור מפסידי הזהירות כפי שהתבאר לעיל, הבורא יתברך שמו שברא היצר הרע באדם, הוא שברא התורה תבלין לו, וכמו שאמרו חז"ל, בראתי יצר הרע בראתי

ללימוד המלא ←

מסכת ערלה, פרק א, משנה ד

משנה ד: אִילָן שֶׁנֶּעֱקַר וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ שֹׁרֶשׁ, פָּטוּר. וְכַמָּה יְהֵא הַשֹּׁרֶשׁ, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא, כְּמַחַט שֶׁל מִתּוּן: משנה

ללימוד המלא ←

מסכת עירובין, פרק י, משנה טו

משנה טו: שֶׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בַמִּקְדָשׁ, כֹּהֵן מוֹצִיאוֹ בְהֶמְיָנוֹ, שֶׁלֹּא לְשַׁהוֹת אֶת הַטֻמְאָה, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בִּצְבַת שֶׁל עֵץ, שֶׁלֹּא לְרַבּוֹת

ללימוד המלא ←

מסכת עבודה זרה, פרק א, משנה ד

משנה ד: עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה, חוּצָה לָהּ מֻתָּר. הָיָה חוּצָה לָהּ עֲבוֹדָה זָרָה, תּוֹכָהּ מֻתָּר. מַהוּ לֵילֵךְ לְשָׁם, בִּזְמַן שֶׁהַדֶּרֶךְ מְיֻחֶדֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם,

ללימוד המלא ←

מסכת סוטה, פרק ח, משנה ה

משנה ה: וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב, כְּמִשְׁמָעוֹ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל

ללימוד המלא ←

מסכת נגעים, פרק יא, משנה ט

משנה ט: הַמַּעֲלֶה מִן הַפְּקַעַת לַחֲבֶרְתָּהּ, מִן הַסְּלִיל לַחֲבֵרוֹ, מִן הַכֹּבֶד הָעֶלְיוֹנָה לַכֹּבֶד הַתַּחְתּוֹנָה, וְכֵן שְׁנֵי דַפֵּי חָלוּק שֶׁנִּרְאָה נֶגַע בְּאַחַד מֵהֶן, הֲרֵי הַשֵּׁנִי טָהוֹר.

ללימוד המלא ←

מסכת זבחים, פרק י, משנה ו

משנה ו: כְּשֵׁם שֶׁהֵן קוֹדְמִים בְּהַקְרָבָתָן, כָּךְ הֵן קוֹדְמִים בַּאֲכִילָתָן. שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ וּשְׁלָמִים שֶׁל הַיּוֹם, שֶׁל אֶמֶשׁ קוֹדְמִין, שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ וְחַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁל

ללימוד המלא ←

מצוה תפח) לשמוח ברגלים

פרשת ראה "ושמחת בחגך" (דברים טז יד) מצוות עשה לשמוח ברגלים, שנאמר 'ושמחת בחגך', והעניין הראשון הרמוז בשמחה זו הוא, שנקריב לכל הפחות קורבנות שלמים

ללימוד המלא ←

שיעור 9. ספר יהושע, פרק ד, א-ט

א וַֽיְהִי֙ כַּֽאֲשֶׁר־תַּ֣מּוּ כָל־הַגּ֔וֹי לַֽעֲב֖וֹר אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן וַיֹּ֣אמֶר ה֔' אֶל־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃ ב קְח֤וּ לָכֶם֙ מִן־הָעָ֔ם שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אֲנָשִׁ֑ים אִישׁ־אֶחָ֥ד אִישׁ־אֶחָ֖ד מִשָּֽׁבֶט׃ ג וְצַוּ֣וּ אוֹתָם֮ לֵאמֹר֒ שְׂאֽוּ־לָכֶ֨ם

ללימוד המלא ←

שיעור 155, ספר יחזקאל, פרק כא, א-ב

פרק כא א וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ ב בֶּן־אָדָ֗ם שִׂ֤ים פָּנֶ֨יךָ֙ דֶּ֣רֶךְ תֵּימָ֔נָה וְהַטֵּ֖ף אֶל־דָּר֑וֹם וְהִנָּבֵ֛א אֶל־יַ֥עַר הַשָּׂדֶ֖ה נֶֽגֶב׃ – – – – – פרק

ללימוד המלא ←

שיעור 67, ספר דניאל, פרק ז, ה

ה וַֽאֲר֣וּ חֵיוָה֩ אָֽחֳרִ֨י תִנְיָנָ֜ה דָּֽמְיָ֣ה לְדֹ֗ב וְלִשְׂטַר־חַד֙ הֳקִמַ֔ת וּתְלָ֥ת עִלְעִ֛ין בְּפֻמַּ֖הּ בֵּ֣ין שִׁנַּ֑הּ וְכֵן֙ אָֽמְרִ֣ין לַ֔הּ ק֥וּמִֽי אֲכֻ֖לִי בְּשַׂ֥ר שַׂגִּֽיא׃ – – – –

ללימוד המלא ←

341. כתיבה (א)

כְּתִיבָה, מָה רַב טוּבָהּ, וְזוֹ מִצְוַת הָאָב עַל הַבֵּן לְלַמְּדוֹ מְלֶאכֶת הַכְּתִיבָה, כִּי בִּלְעָדֶיהָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ, לֹא בְּעִנְיְנֵי הַגַּשְׁמִיּוֹת וְלֹא בְּעִנְיְנֵי רוּחָנִיּוּת.

ללימוד המלא ←

מסכת אבות – פרק ו

משנה א: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ – לשם קיום רצון ה', בהכירו שזה תכלית האדם ותכלית כל הבריאה, זוֹכֶה על ידי זה

ללימוד המלא ←

פרשה מבוארת – דברים

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב" (דברים פרק א,

ללימוד המלא ←

(296) חלק שני, פרק טז

פרשות תזריע מצורע וְהִנֵּה, כְּשֶׁנָּבוֹא לְהַאֲרִיךְ גְּדֻלַּת עֲוֹן חֵטְא הַלָּשׁוֹן, מַה שֶּׁהָאָדָם יָכוֹל לִפְגֹּם בִּלְשׁוֹנוֹ, אֵין בְּכֹחֵנוּ, כִּי מָלֵא מִזֶּה בְּכָל הַתּוֹרָה וּנְבִיאִים וּכְתוּבִים וּמַאַמְרֵי

ללימוד המלא ←

פרשת דברים (ד)

(ט) וַיֹּ֨אמֶר יְיָ אֵלַ֗י אַל-תָּ֙צַר֙ אֶת-מוֹאָ֔ב וְאַל-תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא-אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצוֹ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י לִבְנֵי-ל֔וֹט נָתַ֥תִּי אֶת-עָ֖ר יְרֻשָּׁה: וַיֹּ֨אמֶר יְיָ אֵלַ֗י אַל-תָּ֙צַר֙ אֶת-מוֹאָ֔ב וְאַל-תִּתְגָּ֥ר

ללימוד המלא ←

הלכות תמורה, פרק א

טז) אין ממירין איברים או עוברים בשלימים, ולא שלימים בהן. כיצד, האומר 'רגלה של בהמה זו, או ידה, תחת עולה זו', או שאמר 'עובר בהמה

ללימוד המלא ←

תורת הבית (ו)

תורת הבית / פרק א (המשך הסיבות לכך שעיקר בריאת האדם היא לצורך לימוד התורה): ג. כיון שעל ידי לימוד התורה יכול האדם לקיים הרבה

ללימוד המלא ←

פרק לא

(א) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) בְּךָ יְיָ חָסִיתִי אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם בְּצִדְקָתְךָ פַלְּטֵנִי. (ג) הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ מְהֵרָה הַצִּילֵנִי הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת

ללימוד המלא ←

תפילת שחרית, והוא רחום (ח)

והוא רחום זְכוֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אבותינו – ובזכותם אַל תֵּפֶן (-תפנה) להביט אֶל קְשִׁי העורף (-העקשנות) של בניהם הָעָם הַזֶּה, וְאֶל רִשְׁעוֹ (-רשעתו)

ללימוד המלא ←

תפילת מוסף (יב)

שִׁית (-שִׂים) את הֲמוֹן (-ריבוי) שִׁירַי נָא כעטרה עָלֶיךָ. וְרִנָּתִי שאני מרנן לפניך, תִקְרַב אֵלֶיךָ. תְּהִלָּתִי שאני מהללך תְּהִי (נָא) לְרֹאשְׁךָ עֲטֶרֶת. וּתְפִלָּתִי תִּכּוֹן –

ללימוד המלא ←

תפילת שחרית, והוא רחום (ח)

והוא רחום זְכוֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אבותינו – ובזכותם אַל תֵּפֶן (-תפנה) להביט אֶל קְשִׁי העורף (-העקשנות) של בניהם הָעָם הַזֶּה, וְאֶל רִשְׁעוֹ (-רשעתו)

קרא עוד »

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?