יום ראשון
י"ב כסלו התשפ"ז

מסכת עירובין, פרק ו, שיעור 70

הגמרא מביאה ברייתא נוספת בענין הקודם, לגבי דינו של שיכור: תַּנְיָא – שנינו בברייתא, שִׁכּוֹר, מִקָּחוֹ מִקָּח – אם קנה חפץ כל שהוא, חל קניינו, וּמִמְכָּרוֹ מִמְכָּר – ואם מכר חפץ מנכסיו, חלה מכירתו, עָבַר בשכרותו עֲבֵירָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִיתָה, מְמִיתִין אוֹתוֹ. עבר עבירה שיש בה עונש מַלְּקוֹת, מַלְקִין אוֹתוֹ. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, הֲרֵי הוּא […]

מסכת עירובין, פרק ו, שיעור 69

אָמַר רַב בְּרוֹנָא, כָּל הַלָּן בְּקִילְעָא – אדם הישן בחדר שֶׁאִישׁ וְאִשְׁתּו שְׁרוּיִין בָּהּ, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (מיכה ב, ט) (ואת) 'נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנוּגֶיהָ', לפי שהאיש ואשתו מתביישים מאותו אדם. אָמַר רַב יוֹסֵף, וַאֲפִילּוּ בחדר עם איש שאִשְׁתּוֹ נִדָּה אסור לאדם אחר ללון, כיון שמתביישים לדבר ביניהם דברי צניעות שבין איש לאשתו.   […]

מסכת עירובין, פרק ו, שיעור 68

הגמרא מבררת את ההלכה בענין המחלוקת שבמשנתנו, ומביאה שלשה אמוראים שפסקו כרבי אליעזר בן יעקב, שיהודי אחד רשאי להוציא ללא עירוב וללא שכירת מקום, ורק בשני יהודים הדרים עם גוי הצריכום חכמים לשכור רשות מהגוי, אלא שכל אחד מהאמוראים נקט לשון אחרת בענין זה, ולהלן יבוארו חילוקי הלשונות: אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל, 'הֲלָכָה' כְּרַבִּי […]

מסכת עירובין, פרק ה, שיעור 67

משנה חצר שיש בה בתים של כמה בני אדם, מן התורה דינה כרשות היחיד ומותר להוציא מהבתים אליה וממנה לבתים, אך תקנו שלמה המלך ובית דינו שלא יוציאו מהבתים לחצר וכן שלא יכניסו ממנה לבתים, מכיון שהחצר, שהיא רשות כל הדיירים, נראית כלפי הבתים כרשות הרבים לגבי רשות היחיד, וחששו שיטעו בני אדם ויסברו שמותר […]

מסכת עירובין, פרק ה, שיעור 66

אָמַר רָמִי בַּר חָמָא, אָמַר רַב הוּנָא, עִיר הַיּוֹשֶׁבֶת עַל שְׂפַת הַנַּחַל, אִם יֵשׁ לְפָנֶיהָ – לפני העיר, בשפת הנחל, דַּקָּה – מחיצה של אַרְבַּע אַמּוֹת, שניתן לעמוד עליה ולהשתמש בנחל, הרי הנחל נחשב בתוך תחום העיר, ומוֹדְדִין לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה מִשְּׂפַת הַנַּחַל השניה. ומבאר הרי"ף, פֵּרוּשׁ, כִּי ברֹב הָעִתִּים הַנַּחַל מִתְיַבֵּשׁ, וּמִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ בני […]

מסכת עירובין, פסקי הלכות, פרק ה (ב)

יד. אין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה לא פחות ולא יתר ובחבל של פשתן כדי שלא ימשך יותר, הגיע לגיא אם היה רחבו חמשים אמה שיכול להבליעו בחבל המדה מבליעו והוא שיהיה בעמקו פחות מארבעת אלפים. (שבת כח, יא) טו. במה דברים אמורים שהיה חוט המשקולת יורד כנגדו שאי אפשר להשתמש בו, אבל אם […]

מסכת עירובין, פרק ה, שיעור 65

משנה מִי שֶׁהָיָה בַּמִזְרָח – אדם שהיה בכניסת השבת מחוץ לעיר, בצד מזרח, וְאָמַר קודם לכן לִבְנוֹ לְעָרֵב לוֹ בַּמַעֲרָב – להניח עבורו עירובי תחומין בצד מערב, או שהיה בעת כניסת השבת בַּמַעֲרָב, וְאָמַר קודם לכן לִבְנוֹ לְעָרֵב לוֹ בַּמִזְרָח, אִם יֵשׁ מִמֶּנּוּ וּלְבֵיתוֹ – ממקום שביתתו עד ביתו אַלְפַּיִם אַמָּה, וְאילו עד לִמקום עֵרוּבוֹ […]

מסכת עירובין, פרק ה, שיעור 64

מביאה הגמרא מעשה בענין מה ששנינו במשנה, שעיר של רבים צריכה שיור: רַבִּי זֵירָא, עֵרְבָה לְכֻלַּהּ מָתָא דְּבֵי רַבִּי חִיָּיא – עירב את כל העיר שהיתה נקראת עירו של רבי חייא, והיתה זו עיר של רבים, וְלֹא שָׁבַק לָהּ שִׁיּוּר – ולא השאיר שיור כלל, של מקום שאינו כלול בעירוב של העיר. אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי […]

מסכת עירובין, פרק ה, שיעור 63

משנה המשנה שלפנינו, בשונה משאר המשניות שבפרק זה, אינה עוסקת בהלכות עירובי תחומין, אלא בהלכות עירובי חצרות. להבנת משנתנו יש להקדים, שאף שהתירו חכמים לטלטל בחצרות ובמבואות על ידי עירובי חצרות ושיתופי מבואות, מכל מקום יש מקומות שאסרו לערב עיר שלמה באופן זה, אם יש באותה עיר רשות הרבים, אף על פי שהיא מתוקנת על […]

מסכת עירובין, פרק ה, שיעור 62

שנינו במשנה, 'הגיע להר, מבליעו וחוזר למידתו, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ לִתְחוּם', ולעיל התבאר שכוונת המשנה לחדש שאם אינו יכול למדוד את מקום ההר ממש, מתרחק למקום שכנגד ההר, ומודד שם, ועל זה אמרה המשנה שהיתר זה הוא בתנאי שלא יצא מחוץ לתחום. מבררת הגמרא, מַאי טַעֲמָא – מדוע אינו רשאי לצאת חוץ לתחום בעת […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?