יום חמישי
ט' כסלו התשפ"ז

מסכת מועד קטן, פרק א, שיעור 9

משנה משנתנו מביאה את כללי הדין בענין תפירה בחול המועד: הַהֶדְיוֹט – אדם שאינו אומן בתפירת בגדים, תּוֹפֵר כְּדַרְכּוֹ, כיון שגם כשיתפור כדרכו לא תהיה התפירה מעולה. וְהָאוּמָּן, שתפירתו מעולה, מַכְלִיב – תופר בשינוי, ובגמרא יבואר כיצד הוא עושה. וּמְסָרְגִין – אורגים אֶת הַמִּטּוֹת בחבלים, שתי וערב, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אין לסרוג את המיטות בחול […]

מסכת מועד קטן, פרק א, שיעור 8

גמרא שנינו במשנה, 'אין נושאים נשים במועד כו' מִפְּנֵי שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ'. תמהה הגמרא, וְכִי שִׂמְחָה הִיא לוֹ, מַאי הָוֵי – מה בכך שיש לו שמחה בנישואין אלו, והרי ראוי לאדם לשמוח ברגל. מתרצת הגמרא, אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל, לְפִי שֶׁאֵין מְעָרְבִין שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה, כיון שאז אינו יכול לשמוח בכל אחת מהן כראוי, ולכן […]

מסכת מועד קטן, פרק א, שיעור 7

משנה אֵין חוֹפְרִין כּוּכִין וּקְבָרוֹת למתים בַּמּוֹעֵד להשתמש בהם לאחר חול המועד, אֲבָל מְחַנְּכִין – מתקנים אֶת הַכּוּכִין שכבר נעשו מערב יום טוב, להאריך או להרחיב מעט, שזהו רק גמר המלאכה, והרי זה כשאר צורכי הרבים שמותר לעשותן בחול המועד. וְעוֹשִׂין נִבְרֶכֶת – תוספת חפירה לקבר לצורך המת בַּמּוֹעֵד. וְאָרוֹן הנעשה לצורך קבורת מת, מותר […]

מסכת מועד קטן, פרק א, שיעור 6

שנינו במשנה, 'וּמְקָרִין אֶת הַפִּרְצָה במועד'. מבררת הגמרא, כֵּיצַד מְקָרִין אֶת הַפִּרְצָה במועד. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר, בְּהוּצָא וְדַפְנָא – בעלים של דקל ונסרים של עץ, שאין זה קירוי המתקיים זמן רב, וניכר שנעשה כן דרך עראי מחמת קדושת המועד. בְּמַתְנִיתָא תַּנָּא – בברייתא שנינו בענין זה, צָר בִּצְרוֹר – מקרה באבנים, וְאֵינוֹ טָח בין האבנים […]

מסכת מועד קטן, פסקי הלכות, פרק א (א)

(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) א. חול המועד אסור בעשיית חלק מהמלאכות, ונמסרו הכללים בזה לחכמים, להכריע איזו מלאכה מותרת ואיזו מלאכה אסורה. ב. מותר להשקות בחול המועד ובשמיטה שדה הזקוק להשקאה תמידית, בין ממעיין שכבר נבע קודם לכן, ובין ממעיין […]

מסכת מועד קטן, פרק א, שיעור 5

גמרא שנינו במשנה, 'זרעים שלא שתו מלפני המועד, לא ישקום במועד'. אָמַר רַב יְהוּדָה, וְאִם הָיְתָה זו שָׂדֶה מְטוּנֶנֶת – לחה, כעין טיט, מוּתָּר להשקותה, דאף שלא השקו אותה לפני המועד, כיון שהיא לחה הרי זה כאילו היא מושקית ועומדת. תַּנְיָא נַמִּי הָכֵי – שנינו כן אף בברייתא, וכו', שאם היתה זו שדה מטוננת, הדבר […]

מסכת מועד קטן, פרק א, שיעור 4

שנינו במשנה, 'וּמְתַקְּנִין אֶת קִלְקוּלֵי הַמַּיִם שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְחוֹטְטִין אוֹתָן'. מדייקת הגמרא, חֲטִיטָה, והיינו ניקור בורות המים מהזבל המעורב בהם, אִין – אכן מותר לעשות זאת בחול המועד לצורך רבים, אבל חֲפִירָה – לחפור בורות חדשים, אפילו שהם לצורך רבים, לֹא – הדבר אסור. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, לֹא שָׁנוּ דין זה המדוייק […]

מסכת מועד קטן, פרק ה, שיעור 3

תָּנוּ רַבָּנָן בברייתא, היו לאדם שתי שדות בית השלחין, זו למעלה מזו, והשקה את השדה העליונה ממים שבאים ממעיין שעליה, בְּרֵכָה של מים שֶׁנָּטְפָה מִשְּׂדֵה בֵּית הַשְּׁלָחִין זוֹ, העליונה, לאחר השקאתה, מוּתָּר לְהַשְׁקוֹת מִמֶּנָּה שְׂדֵה בֵּית הַשְּׁלָחִין אַחֶרֶת, התחתונה. מקשה הגמרא, וְהָא עֲבִידָא דְּפָסְקָא – והרי עשויים המים שבבריכה זו להסתיים, והרי זה כמי גשמים […]

מסכת מועד קטן, פרק ה, שיעור 2

שנינו במשנה, 'משקין בית השלחין'. מבררת הגמרא, מַאי מַשְׁמָע – מהיכן יש ללמוד דבר זה, דְּהַאי – שלשון זו של 'בֵּית הַשְּׁלָחִין', לִישָׁנָא דְּצָחוּתָא הוּא – זו לשון צמא, והכוונה שזו ארץ עייפה הצמאה תמיד למים, וזקוקה להשקאה תדירה. משיבה הגמרא, כְּדִכְתִיב בפסוק (דברים כה יח) 'וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ', וּמְתַרְגְּמִינָן – ותירגם אונקלוס 'וְאַתְּ מְשַׁלְּהֵי […]

מסכת מועד קטן, פרק א, שיעור 1

מסכת 'מועד קטן' עוסקת בדיני חול המועד, ויבואר בה מהיכן לומדים איסור מלאכה בחול המועד, ואילו מלאכות הותרו לעשותם בחול המועד. במשנה הראשונה מבוארים דיני השקיית שדות בחול המועד, אמנם הרי"ף מקדים לדברי המשנה את המקור לאיסור מלאכה בחול המועד, ולאחר מכן יביא את דברי המשנה: שנינו במשנה, מַשְׁקִין בחול המועד בֵּית הַשְּׁלָחִין – שדה […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?