מסכת מגילה, פסקי הלכות, פרק ד
פסקי הלכות עפ"י הרי"ף – מגילה, פרק רביעי (פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) א. קריאת המגילה יכולה להעשות בין בעמידה ובין בישיבה. ב. גם אם קראו את המגילה שני בני אדם יחד, יצאו השומעים ידי חובה, כיון שמתוך חביבות הקריאה נותנים […]
מסכת מגילה, פסקי הלכות, פרק ג
פסקי הלכות עפ"י הרי"ף – מגילה, פרק שלישי (פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) א. מעלים בקודש, ואין מורידים, ולכן המוכר דבר שבקדושה יכול לקנות בדמים אלו רק דבר קדוש כמותו, או קדוש יותר ממנו, אך לא דבר שקדושתו פחותה. ואפילו בשארית […]
מסכת מגילה, פסקי הלכות, פרקים א-ב
(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) פסקי הלכות על פי הרי"ף – מגילה, פרק ראשון א. מצוות קריאת המגילה מתקיימת בתאריכים שונים בחודש אדר. בני כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון, קוראים בט"ו. בני הערים שאינן מוקפות חומה, קוראים בי"ד. […]
מסכת מגילה, פרק ד, שיעור 50
תָּנוּ רַבָּנָן בברייתא, כָּל הַמִּקְרָאוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה לִגְנַאי, קוֹרִין אוֹתָן לְשֶׁבַח, כגון הפסוק (דברים כח ל) 'אִשָּׁה תְאָרֵשׂ וְאִישׁ אַחֵר יִשְׁגָּלֶנָּה', קוראים 'וְאִישׁ אַחֵר יִשְׁכָּבֶנָּה', שזו לשון נקיה יותר. וכגון הפסוק (שם כח כז) 'יַכְּכָה ה' בִּשְׁחִין מִצְרַיִם בַּעְפֹלִים', קוראים 'בַּטְּחֹרִים'. וכגון הפסוק בספר מלכים (ב' ו כה) 'וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ […]
מסכת מגילה, פסקי הלכות, פרק ד (ד)
(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) עא. אין הכהנים רשאים לכופף את אצבעותיהם לאחר שפשטו אותם בברכת כהנים, עד שיחזירו פניהם מהציבור. עב. אין קוראים 'כהנים' עד שיסיימו הציבור לענות 'אמן' על ברכת רצה. ואין הכהנים מתחילים בברכת כהנים עד שהמקריא יסיים […]
מסכת מגילה, פרק ד, שיעור 49
מַעֲשֵׂה אַמְנוֹן וְתָמָר (שמואל ב' יג) נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם. מַעֲשֵׂה אַבְשָׁלוֹם בִּנְשֵׁי אָבִיו (שמואל ב' טז כב), נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם, וְלֹא חַיְישִׁינָן לִכְבוֹדוֹ שֶׁל דָּוִד, כיון שכך היה עונשו, שיהא הדבר מפורסם, כפי שאמר לו נתן הנביא. מַעֲשֵׂה פִּילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה (שופטים יט), נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם, ואין חוששים לכבודם של שבט בנימין. פרשת התוכחה של יחזקאל (פרק טז) הפותחת […]
מסכת מגילה, פרק ד, שיעור 48
מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן – פרשת 'וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו' (בראשית לה כב), נִקְרָא בציבור, וְלֹא מִתַּרְגֵּם – אין מתרגמים אותו, שלא ישמעוהו המון העם, משום כבודו של ראובן וכבודו של יעקב אבינו (ואף שמבואר בגמרא שראובן לא חטא, חששו שהשומע יטעה ויחשוב שהיה כאן חטא). מַעֲשֵׂה תָּמָר ויהודה בן יעקב אבינו, נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם, […]
מסכת מגילה, פרק ד, שיעור 47
אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל הָאוֹמְרָן – האומר פסוקים אלו בַּגְּבוּלִין, כלומר, מחוץ לבית המקדש, אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה, כיון שלא תיקנו לומר פסוקים אלו אלא לכבוד השם המפורש המוזכר במקדש. אָמַר רַב חִינָנָא בַּר פַּפָּא, תֵּדַע – הראיה לכך שאין לומר כן מחוץ למקדש, שֶׁהרי בַּמִּקְדָּשׁ נַמִּי לֹא בָּעֵי לְמֵימְרִינְהוּ, (והטעם […]
מסכת מגילה, פרק ד, שיעור 46
עוד שנינו במסכת סוטה (לח:) בענין ברכת כהנים: תָּנֵי – שנה ברייתא זו אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי בִּנְיָמִין בַּר חִיָּא, העַם שֶׁעומדים אֲחוֹרֵי הַכֹּהֲנִים, אֵינָן בִּכְלַל בְּרָכָה, שהרי התבאר שצריכים העם לעמוד כשפניהם מול פני הכהנים. אָמַר רַב חִסְדָּא, לאחר שפשטו הכהנים את אצבעות ידיהם בשעת הברכה, אֵין הכֹּהֲנִים רַשָּׁאִין לָכֹף קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתֵיהֶן – לכופפם ככל […]
מסכת מגילה, פסקי הלכות, פרק ד (ג)
(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) מח. המתרגם לא יגביה קולו יותר מהקורא. וגם לא יקרא בקול נמוך יותר מהקורא, ואם אינו יכול להגביה קולו כמו הקורא, ינמיך הקורא את קולו, כדי שיהיו קולות שניהם שוים. מט. אין הקורא מתחיל בקריאתו עד […]
